הפעם הראשונה שלי בעזה

זה היה בתחילת שנות ה-70'. אני לא זוכר אם זה אחרי שאריק ניקה את הרצועה. כנראה שכן. מצאתי את עצמי נכנס עם קומנדקאר פתוח ללב עזה. לא יודע למה, כנראה להביא ציוד או משהו, מסוג הפעולות שאתה עושה בגיל מסוים כי מישהו אמר, וכשאתה בפנים אתה לא מבין איך הגעת לשם. חבר לצדי, שנינו לבד, נוסעים. אני נוהג, נשק נשען על הרגל, ואז, בפעם הראשונה בחיי הבנתי את פשר המילה משטמה. המילה העברית העוצמתית הזאת שאין לנו שימוש בה אחרי הבחינה בלשון, נפלה פתאום לתוך המשבצת שלה. מאות האנשים שישבו ונעו ברחוב הביטו בנו ובקומנדקאר החוצה את דרכם, ובעיניהם משטמה. זה נחת עליי כמו טונה. האנשים האלה שונאים אותנו, שונאים אותנו שנאה איומה. האוויר היה כבד משנאתם הרוחשת, שנאה שאסור לתת לה לפרוץ, הלא אריק ניקה את הרצועה. התנועה האטה אותנו, והשנאה הייתה במרחק נגיעה. אפשר היה לחתוך את האוויר. עוד קלישאה שהבנתי לראשונה בחיי. הארגז של הקומנדקאר, שניים שלושה מטר מרובעים של מתכת חשופה, השתרע מאחורינו, שני חיילים, כל מה שצריך היה לעשות זה להחליק רימון יד ולתת לנו להתרחק לאבדון. הם לא עשו כלום. רק שטמו אותנו בפנינו ובעורפינו. משטמה ושנאה. מה אני אגיד, מזל שאריק ניקה את הרצועה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ד"ר בוציפלוס  On אוקטובר 22, 2004 at 10:15 pm

    אולי אילו העבירה מסעודה משדרות איזו ספונג'ה טובה במקום…

  • גרי אפשטיין  On אוקטובר 23, 2004 at 12:20 pm

    היא עבדה אצלי תקופה אבל לא הייתה מנקה פאנלים ולכן פיטרנו אותה אני ואישתי המנוחה ולקחנו במקומה את צ'ינג, עובדת מדהים ואחרי שאישתי עלתה השמיימה הייתה גם "מטפלת" בי בשביל עוד 50 שקל.
    אילו הייתה צ'ינג מנקה את הרצועה תאמין לי היית נוסע שם אח"כ והכל היה נקי ולכולם היה גם חיוך על הפנים.
    רק מאיפה יביאו אלה עוד 50 שקל?

  • נמרוד  On אוקטובר 23, 2004 at 4:20 pm

    כשהייתי צעיר שירתתי בצבא בקרבי בזמן האינתיפדה הראשונה. יום אחד אחרי שהייה של כ 3 חודשים בעזה (בעיקר ג'בלייה) ראינו ילד אולי בן 12 עשוה לנו תנועה מגונה ממרחק אולי של 100 מטר מאיתנו. באותו רגע השתחרר משהו בראש של כולם במחלקה ודפקנו ריצת אמוק לכיוונו של הילד. הילד כמובן ברח כל עוד נפשו בו. הוא נכנס לבית שהיה מוקף גדר מכל הכיוונים. ידענו שתפסנו אותו. הוא נעל את השער מבפנים. , לקח לנו בערך 30 שניות לפרוץ את השער עם בעיטות ומכות של הכת. את דלת הבית פרצנו בבעיטות גם כן. עשינו סקירה זריזה בבית ולפי ראיתי מדרגות שעולות אל הגג. עליתי לגג ו. לא חשוב ההמשך, אבל אני מבין מאיפה המשטמה שלהם מגיעה

  • שלומית הברון  On אוקטובר 23, 2004 at 5:14 pm

    נמרוד – ההמשך מאוד חשוב.

    גרי אפשטיין – כל הכבוד אחי, בראבו, אתה "מביא" בעוזרת. איזה גב-גבר… ואיזה גו-גועל על האופן בו אתה מדבר על נשים.

  • גרי אפשטיין  On אוקטובר 24, 2004 at 12:40 pm

    התכוונתי שבעד עוד 50 שקל הייתה עושה גם בתוך הארונות.
    למה את עושה ממני שוביניסט?
    לפי דעתי זה בגלל שאת אישה וכמו אישתי המנוחה לא יודעת לסתום את הפה.

  • גרי אפשטיין  On אוקטובר 24, 2004 at 12:40 pm

    התכוונתי שבעד עוד 50 שקל הייתה עושה גם בתוך הארונות.
    למה את עושה ממני שוביניסט?
    לפי דעתי זה בגלל שאת אישה וכמו אישתי המנוחה לא יודעת לסתום את הפה.

  • גרי אפשטיין  On אוקטובר 24, 2004 at 12:40 pm

    התכוונתי שבעד עוד 50 שקל הייתה עושה גם בתוך הארונות.
    למה את עושה ממני שוביניסט?
    לפי דעתי זה בגלל שאת אישה וכמו אישתי המנוחה לא יודעת לסתום את הפה.

  • גרי אפשטיין  On אוקטובר 24, 2004 at 12:40 pm

    התכוונתי שבעד עוד 50 שקל הייתה עושה גם בתוך הארונות.
    למה את עושה ממני שוביניסט?
    לפי דעתי זה בגלל שאת אישה וכמו אישתי המנוחה לא יודעת לסתום את הפה.

  • ד"ר בוציפלוס  On אוקטובר 24, 2004 at 5:59 pm

    אני רק מקווה שלא עשית לה וידוא הריגה,כי זה מותר רק בתחומי הרצועה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: