מי אמר מדינה פלסטינית ולא קיבל?

שתי ידיעות מעניינות ב-YNET היום. האחת על מועמדותו האפשרית של מרואן ברגותי לתפקיד יו"ר הרשות והאחרת על לוויה סמלית של יאסר ערפאת, שנערכה היום בנצרת.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3003663,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3003725,00.html

ממעקב אחרי התקשורת הישראלית בימים האחרונים, ברור שאיש אצלנו לא באמת מסוגל לקרוא את הצד הפלסטיני. את ההלוויה של ערפאת (האמיתית, מאתמול) ראיתי ב-CNN, בלי רעשי הרקע של הכתבים ברשתות השידור הישראליות. ב-CNN פשוט שתקו ומדי כמה דקות אמרו, אין מה להעיר, אתם רואים בעצמכם. בישראל, ערפאת הוא כתם רורשך ענק שמלבישים עליו את כל תהומות הנפש שלנו.

אם הלוויה הסמלית של ערפאת היא סימן לבאות, זה אומר שפולחן ערפאת עשוי להיות כמו זה של רבין בצד הישראלי, ולהשפיע על מהלך הפוליטיקה שלהם והיחסים אתנו, לטוב ולרע.  אם גם הסיפור עם ברגותי צובר תאוצה, כי אז ישראל תהיה חייבת לחשוב טוב טוב על מהלכיה. נכון, ברגותי לא עשה פז"מ כמו נלסון מנדלה בטרם הוצא לחופשי. ייתכן גם שהפלסטינים יראו בשחרורו הפגנת חולשה מצדנו, גם אם נקבל בתמורה את עזאם עזאם כפי שפורסם (ואני כבר חוזה את הטוקבקים שבהם דורשים אצלנו בתמורה גם את ג'ונתן פולארד, עצמותיו של אלי כהן ומידע מוצק על רון ארד).

אפשר שבישראל צוחקים, האיש בכלא, מה פתאום הוא מועמד לבחירות, מה, אריה דרעי בכלאו (להבדיל, להבדיל) היה מועמד? אבל השאלה היא לא ברגותי, השאלה היא קריאה חדה וכואבת של העתיד. לוויות סמליות ומועמד פוליטי עם חמישה מאסרי עולם מעידים על חברה ששיפוט המציאות שלה הוא אחר, חברה שנמצאת בנקודת זמן רותחת, ואסור לשפוט אותה בנינוחות ובזחיחות של חברת האדונים ואביונים שהפכנו. צריך אצלנו מהפכה חשיבתית. חשיבה דינמית. חשיבה מנותקת ממשקולות העבר. לא לראות במות ערפאת סוף (או כמו שכתב מעריב, סוף סוף), ולהיכנס לסוטול, הכדור אצל הפלסטינים, נראה מה הם יעשו. אחרי הניצחון הגדול של ששת הימים אמר דיין הזחוח, אני מחכה לטלפון, וככה אנחנו נראים. לציבור בישראל מגיעות היום תשובות, אחרי כל הדיבורים על מדינה פלסטינית שנשמעו אתמול והיום בעולם, מה הצד שלנו עושה בעניין חוץ מלחזור על המנטרה של חיסול הטרור.

ויש לקוות שלקראת יום הבחירות כוחות הביטחון הישראלים יקיפו את השטחים וידאגו לשם שינוי, שלפלסטינים לא יאונה רע. כידוע, במערכות בחירות בישראל הטרור הפלסטיני דאג לפיגועים כואבים אצלנו, שאיכשהו הקשיחו את הבוחר הישראלי והסיטו אותו ימינה.  סרבני השלום-התנתקות-הסדר שלנו עלולים לרצות להשיג תוצאות דומות אצל הבוחר הפלסטיני.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: