לאורית, בענין 'כוסית'

לאורית, בעקבות מאמרך.  http://www.notes.co.il/orit/9463.asp

ברור שכוסית זאת מילה מבזה ומשפילה ומכוערת. העניין הוא שיוצאים עליה למלחמה בסיפור הלא נכון. מדובר בפושע קטן שדיבר בשפה שהוא מכיר. הוא גם לא אמר את המילה בפניה של אותה עובדת סוציאלית אלא בשיחה עם גבר אחר. בכלא חרמון רצו לצאת נאורים והאסיר הורחק מתוכנית שיקומית, עונש חמור ללא יחס לאותה גסות מילולית שלו.
השופט עשה נכון כאשר קיבל את העתירה שלו. ככל הנראה הוא גם לא טעה כשאמר ש'כוסית' היא מחמאה. לא מאמינה? לכי למילון המחודש והמעודכן של אבן שושן שיצא ב-2004. כן, האורים ותומים הידוע. הם הכניסו את המילה כך:
 
כוסית (בלשון הדיבור) כנוי לבחורה מושכת (כוסיות)
 
מי כמוך לוחמת, אורית. תעלי על האקדמיה ושאר אבירי השפה שנתנו למילה לגיטימציה בסלנג, בלי לציין את מקורותיה הנלוזים, ולא יזיקו גם פעולות חינוך והסברה בקרב נערות שמסמיקות ממבוכה והנאה כשגברברי-העשרה אומרים עליהן שהן כוסיות. תילחם כל אישה על כבודה, וגם 'כבודו' יבין. 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יואב  On ינואר 18, 2005 at 10:19 pm

    אני מכיר אישית כמה אנשים שאורית קמיר אמרה עליהם בשיחות פרטיות מלים הרבה יותר גרועות מכוסית. לפי העקרון שבו היא תומכת, צריך להפעיל כלפיה את אותה ענישה שבה היא מצדדת, משמע – להרחיק אותה מהגוף בו היא עובדת ושבו קשורים אלה שנפגעו מאמירות שלה שנאמרו בשיחות פרטיות.

    מה שקרה בכלא חרמון אינו ניסיון להיות נאורים יותר אלא סתם יצר נקמנות לשמו. ואם מישהו עוד לא מבין את זה – נשים משתמשות במילה כוסית לא פחות מגברים, ואולי אפילו יותר, ובעיקר כמילת שבח. מי שהופכת טעם רע לעבירה פלילית אינה מעידה אלא על עצמה ועל שאיפותיה הבלתי כמוסות – להיות שוטרת המחשבות של הגברים ולבטא באמצעות איסורים פליליים את התיעוב שהיא רוחשת כלפיהם.

  • טלי  On ינואר 18, 2005 at 11:11 pm

    גם טיפשי ועצוב מאוד, אם הפרטים שאתה מביא נכונים (ואני לא מכירה את הסיפור המלא).
    באשר לגושפנקא מאבן-שושן: זה גם אותו מילון שמגדיר הומוסקסואליות, ב- 2004, כסטייה מינית. לא בדיוק האורים והתומים שלי.

    וליואב, אולי הנשים שאתה מכיר משתמשות "לא פחות מגברים, ואולי אפלו יותר" במלה כוסית. אמור לי מי חבריך, וגו'.
    לא אדבר על אורית, אלא אומר בשמי שלפטור טענות בנימוק של תיעוב אישי ובלתי-רציונלי כלפי גברים, זה לעשות לעצמך חיים קלים מדי. לי למשל אין תיעוב כלפי גברים, לא כקבוצה ולא כבודדים, והנה בכל זאת אני מסכימה עקרונית עם טענתה של אורית לגבי החיפצון הדוחה שמבטאת המלה הזו [בלי קשר לאירוע הספציפי בכלא חרמון]. אז מה תעשה איתי? אתה לא יכול למחוק את העמדה שלי בתירוץ ה- bias.

  • טלי  On ינואר 18, 2005 at 11:25 pm

    בעניין הנשים שאומרות גם הן בתדירות גבוהה את המלה "כוסית" – גם זה לא טיעון. בתוך הקבוצה שהיא מושא הסטראוטיפ בד"כ ייעשה בו שימוש מוגבר, מנכס, כבדיחה פנימית בין חברי קבוצת המיעוט. גם שחורים יקראו זה לזה בחיבה "ניגר" ויהודים – בתוך עצמם – יקראו אחד לשני "יהודון", שלא לדבר על הקהילה ההומו-לסבית שאימצה את כל כינויי הגנאי נגדה – עקום, קוויר וכד' – וזרקה אותם כמו בומרנג חזרה אל מי ששלח אותם.

  • ערן  On ינואר 19, 2005 at 2:11 am

    עד כמה שאני יודע, גם מקור השם "נקבה" הוא מ"נקב", הבא לציין את הפות אצל האישה. כשאורית קמיר כותבת ש " "כוסית" … עושים רדוקציה של אדם לאיברי מינו, לשימוש המיני שניתן לעשות בו, ובכך הם "מחפצנים" אותו" הרי שהיא מתעקשת להשליך אג'נדה היכן שהיא כבר לא נמצאת. המלה "כוסית" כבר ניתקה מהמשמעות המינית הבלבדית שהיתה למלת המקור שלה, כמציין של אבר המין הנשי, וקיבלה חיים משל עצמה ככינוי לבחורה מושכת בעיני המתבונן. ואפילו לא צריך להיות רוביק רוזנטל בשביל להגיד את זה.

  • איריס  On ינואר 19, 2005 at 7:14 am

    ויכוח דומה מתנהל סביב המונח המקביל באנגלית
    cunt
    וגם השאלה אם "לנכס" אותו ולשנות אותו למובן הפוך, כמו שנעשה עם הגייז והניגר וכולי. ניראה שהסיבה שנקטו נגד האסיר בסנקציה חמורה היא כיון שהוא השתמש בביטוי כדי לחתור תחת הסמכות של האשה נשוא הכתבה. כדי לקבוע שהוא העליב אותה או פגע בה אין צורך לקבוע מסמרות בפירוש של המילה, אלא בהקשר הספציפי הכוונה של האסיר והוכחת הפגיעה מצד האשה. יש בעיה לקבוע אם מילה כלשעצמה היא אסורה, כיון שבאמת יש הקשרים שונים למילים, ולפעמים מילים "כשרות" לכאורה, בהקשר הנכון ובכוונה הרעה, יפגעו יותר מאשר קללה עסיסית וברורה כאשר היא נאמרת בהקשר מסויים (כמו הדוגמאות שטלי הביאה). למרות המידע שדוד מביא כאן, אני מרגישה שחסר לי מידע ספציפי על האירוע כדי לקבוע עמדה. כמו, איך הגיע המידע על השיחה לעובדת הסוציאלית, מה נאמר עוד באותה שיחה או לפחות באותו משפט, על מה שוחחו האסירים, מה מצב המשמעת בתוכנית השיקום, והאם יש ניסיונות לחתור תחת סמכות של נשים בעמדות סמכות בכלא זה במיוחד? וכולי.
    בהנחה שהשופט היה פוסק הפוך, האם זה היה עוזר ? זו שאלה אחרת.
    איריס

  • עומרון  On ינואר 19, 2005 at 8:14 am

    המילה כוסית אינה מחפצנת אנשים, אלא מהווה סימפטום לתופעה זו. ניתן לנסות למחוק את כל המופעים המעידים על תהליכי חפצון, אך זה לא ימנע את החפצון עצמו.
    זו הבעיה בתקינות פוליטית – בבסיסה נמצאת הטענה שאם נתעלם מספיק חזק מתופעות חברתיות (על ידי העלמתן מהשיח) התופעות ייעלמו.

    זה לא קורה.

  • עידן  On ינואר 19, 2005 at 8:23 am

    יואב נגע בנושא, אבל רצוי להדגיש זאת שוב: אסיר א' אמר לאסיר ב' בשיחה פרטית שהעובדת הסוציאלית היא כוסית. על כך הוא נענש. לפני דקות ספורות שמעתי מישהי במקום העבודה שלי אומרת לחברתה שסלבריטי מסוים "חייב להיות זיון טוב". לשיטתה של קמיר, נעשתה כאן רדוקציה של מושא המשפט לדרגת איבר מינו, מפני שהמילה "זיון" נגזרת מאיבר המין הזכרי.

    ההתייצבות האוטומטית של נשים להגנת כל אישה באשר היא מעוררת אצלי כמעט גועל. ללא בחינת הנושא לגופו, זה נראה כמו אחוות בנות ותו לא. אינני מכיר שום אישה שאי-פעם לא הביעה דיעה באוזני חברתה על גבר מושך בלשון סלנג לא-תקנית. החיה הזו אינה קיימת – כמובן, חוץ מאשר אצל אלה שמבחינתן הגבר אשם עוד לפני שפתח את פיו. הוא גבר, לא?

  • טלי  On ינואר 19, 2005 at 9:41 am

    הערה חשובה, תודה.

  • הדר  On ינואר 19, 2005 at 10:54 am

    כל הכבוד יואב, אני באמת מעריצה אותך על האומץ. לא כל אחד ירגיש בטוח בעצמו מספיק בשביל להשמיץ אדם שלא בפניו, ועוד לקשור את זה בצורה כל כך מתוחכמת לנושא שלנו. אני, חלשת אופי שכמוני, חונכתי שאם יש לי בעיה עם התבטאות או התנהגות של אדם מסוים, אני אציג את הדברים בפניו, וגם אחכה לתשובה. אבל הדרך שלך הרבה יותר טובה, כן, חוסכת את המבוכה והטרחה בלחשוב פעמיים לפני שאני מטיחה האשמות והשמצות בפני אנשים, אתה יודע, על "כמה אנשים" ו"כמה מילים". טוב שחלקת זאת איתנו, אחרת עוד היינו מגבשים לבד דעה על אורית קמיר, בלעדי המידע החשוב שהבאת לידיעתנו. וכמובן, שאני מסכימה איתך ב-100%, עליה להתפטר לאלתר ולעזוב את האקדמיה, המחקר והכתיבה. ברור שאם היא אמרה בשיחה פרטית "כמה מילים" על "כמה אנשים" (יותר גרוע מ"כוסית" לפי דעתך, השם ישמור, איך היא מעיזה?), אז זה משפיע על כל עבודתה ויכולותיה. הרי מי יתן שאישה שכזאת, ועוד ד"ר, תפרסם את דבריה ברבים. אין ספק שהיא ראויה לעונש חמור.
    רק שאלה אחת: היכן בדיוק מצאת שאורית תומכת בהרחקה של האסיר? כי אני לא מצאתי התייחסות לחומרת העונש, אלא למהות עצמה של "העבירה".
    אגב, ג'ון סטיוארט מיל – שמעת עליו?

    ולגבי הידע המעמיק והמקיף שלך לגבי שיח הנשים – תשמע, אתה יותר יסודי ממני, כי אני אישית מעולם לא השתמשתי במילה הזאת ולא שמעתי אף אחד סביבי אומרת אותה. כל הכבוד, אתה יותר "אישה" ממני. הלוואי וכל הגברים היו כמוך, יודעים ומכירים את שיח הנשים ועולמן הפנימי. אתה ודאי צודק, כשאישה קוראת לחברתה "כוסית", הרי שהיא באמת מתכוונת למחמאה כנה ואמיתית, המתבססת על דרך ראותה האישית את אותה חברה והערכתה כבן אדם חושב ואוהב, ולא את דרך השיפוט החברתי, דרך עיניה, כגוש בשר נאה ("ושווה זיון" כמובן).

    לעומרון – "המילה כוסית אינה מחפצנת אנשים, אלא מהווה סימפטום לתופעה זו" – המילה לא מחפצנת אלא מהווה סימפטום לתופעת החיפצון? אין כמו משפט מעגלי טוב. איך בדיוק אתה מפריד את הסימפטום, התופעה והמילה?

    ונכון, יש בעיה עם פוליטיקלי קורקט, אבל זו לא הטענה שבבסיסה. התופעות לא נעלמות אבל יש הבדל עצום אם הן מקבלות לגיטימציה בשיח או לא. יש הבדל אם המילה נמצאת בסלנג או במילון, אם היא זוכה לתמיכה ממסדית שיפוטית! (הוא יכול לסלוד ממנה עד מחר) או עידוד מהקהל. השפה העברית יכולה להתמודד עם החלפת המילה, השאלה אם למישהו אכפת. תגובת הנגד היחידה של הנשים הייתה ההמצאה המדהימה ל"כוסון". לא רק שאין כאן שמץ מחאה או התנגדות, אלא ההיפך – הלגיטימציה החברתית חצתה את הגבול המגדרי. האפליה נשברה – עכשיו יש גם מונח לתיאור גברים בתור איבר מין נשי, מבריק. אפילו את "האומץ" להמציא מילה מקבילה אנטומית לא היה להן. וכי למה שיעשו כן? כאן מתגלה הסלידה והמחאה. נשים לא יתייחסו ככה לגברים, ובצדק (אבל הן מרשות שכך יתייחסו אליהן). הרי אם הנשים היו מתנגדות למילה, ספק אם הגברים היו משתמשים בה לאורך זמן. כך לפי דעתי לפחות.

    אני לא חושבת שהיה צריך לסלק אותו מתוכנית השיקום (מישהו זוכר מה תפקיד בתי הכלא?) אבל יש מקום להסברה, חינוך, ויכוח, דיון. אבל אנחנו מדלגים על כל זה ונכנעים למוסכמות החברתיות. "זו מחמאה, מה את רוצה?". זו לא מחמאה, לא משנה אם כבוד השופט בעצמו יכריז על כך. מחמאה אמורה לתרום להרגשה העצמית, לביטחון, לכבוד העצמי של המוחמא. אם מתארים אותי כאיבר מין, זה עושה הכל, חוץ מלהחמיא לי.
    זה עדיין לא אומר שאותו אסיר ביצע פשע נוסף, אבל עדיף שיעשו סדנא חינוכית או יעוררו דיון על הנושא, במקום להשתמש באלימות (הרחקה) נגדו. לא בטוח שזה יעזור, אבל זה יהיה יותר טוב מהפראסה שמתרחשת כיום.

    ולדוד – אין לי מה להוסיף חוץ מדברי החוכמה של טלי. למרות שכאמור אני מסכימה שהעונש לא התאים לסוג העבירה, ואין שום פסול בפעולות חינוך או "לוחמנות". אנחנו צריכים לשמוח שיש עוד שניים וחצי אנשים במדינה הזאת שעדיין נלחמים על משהו, אחרת כבר היינו שוכחים איך זה נראה ולמה זה טוב (גם אם לא מסכימים).

  • איריס  On ינואר 19, 2005 at 11:17 am

    לאור התגובה של הדר, ניראה לי שאפשר להרחיב את הדיון לשאלה העקרונית של תקינות בדיבור, ומה החשיבות שלה במניעת התופעות החברתיות שמהן היא נזונה (שינאה למיניה) בעקבות האייטם הזה קראתי קצת חומר מחו"ל על שאלות דומות בקשר לקודים של דיבור מותר ואסור בעיקר באקדמיה, והדעות מאד חלוקות בקשר לאפקטיביות של האיסורים, מצד אחד, ומצד שני יש הסכמה רחבה מאד שצריך לשנות את המושגים המשפטיים כך שיגנו על אנשים מפני התבטאויות של שינאה על רקע מוצא, מין העדפה מינית וכולי. הועלו שם כל מיני הצעות משפטיות, שאולי הן מקצועיות מידי לדיון כאן, אבל בעקרון כל אחד יכול להציע מה לדעתו "יעבוד" ברמה של הלשון והתרבות. ניראה לי שאפילו פה יש הסכמה שלא מוצדק להתייחס לנשים כאוייבקט מיני, והשאלה איך מתחילים להתמודד עם זה, הן לשונית והן חינוכית. האיסור המשפטי הוא חלק קטן מהפעילות, ואורית קמיר עשתה שירות חשוב כאשר הביאה את הנושא לתשומת לב בצורה חדה וחריפה. באשר למונח עצמו אני מוצאת אותו דוחה ומשפיל, גם אם נאמר בכנות כמחמאה על ידי אדם שלא רוצה לפגוע בי. בזמננו היו אומרים "חתיכה" והאמת שאני אשמח לדעת מה מקור הביטוי הזה ? יש לו גם מקבילה גברית, חתיך..צורת עצם מקורית ומעניינת כלשעצמה…האם מישהו יודע?
    כמו כן, שמתי לב מאחר שלא היתי בארץ זמן מה שנכנסו לשוק הביטויים "גבר" ו"נשמה" כפניית חיבה בין גברים. מבלי להיכנס לעובי הקורה, שני הביטויים נשמעו לי מאצו'איסטים, בלי שום נימוק.
    א.

  • עוד מישהי  On ינואר 19, 2005 at 11:51 am

    בהתעלם לרגע מהשאלה אם המילה כוסית מחפצנת נשים או לא, האין זה מעניין שלמילה יש קונוטציה חיובית? וזאת בניגוד, למשל, למילה שמוק?
    לשם המחשה:
    שיואו, איזו כוסית! (כביטוי של הערכה)
    אל תהיה שמוק!

  • איריס  On ינואר 19, 2005 at 1:56 pm

    חשבתי על זה, ובאמת בהתחלה זה ניראה ככה. אבל בניתוח שני, זה לא בדיוק. שמוק, זה בדרך כלל ביטוי שמשתמשים בו לתאר מישהו שעשה משהו לא הוגן למשהו, כמו "חזיר" ואצלי זה יתקשר למישהו אגרסיבי שלא התחשב באחרים. כך שזה אולי גנאי אבל טומן בחובו כוח. כוסית, נקבה וכולי זה ביטוי חיבה-הקטנה שמחליש את מי שמדברים עליו.
    2 פרוטות

  • חתול אחד  On ינואר 19, 2005 at 3:29 pm

    את ההקשר: אסיר הוא אדם שחירותו נשללה ממנו. הואנתון למרותה של מערכת הקובעת את כל סדרי יומו ולילו. העובדת הסוציאלית היא, באותה מערכת, "הצד החזק" ביחס לאסיר מעצם תפקידה והסמכויות שברשותה. השימוש בביטוי "כוסית" בהקשר זה, במערך כוחות זה, הוא שונה, אם כן, מהשימוש בו במערך כוחות אחר, של "החיים האזרחיים". במה בדיוק ? אולי בכך שאין בפנינו כאן איש ואישה

  • סֵג-אַן  On ינואר 19, 2005 at 7:03 pm

    המילה מחפצנת כי יש מאחוריה תפיסה של דבר שנפרד ממך.
    גם – 'את' 'מקסימה' 'ואני' 'אוהב' 'אותך' 'לעד' – מחפצן.

    חחח..

  • יואב  On ינואר 19, 2005 at 9:05 pm

    ומדוע בכלל צץ פתאום הדיון הזה במשמעותה של "כוסית"? התשובה: משום ששופט בישראל העיז לקבוע שמדובר במחמאה. ואכן, המילה הזו אינה משמשת לגידוף או להכתמה, לא כשהיא מושמת בפי גבר ולא בפי אישה. אפשר לאהוב אותה או לא, אבל היא מחמאה ותו לא.

    הדר, הנשים שאת מתארת אומללות ונפחדות. אני מכיר כנראה נשים אחרות, שקצת פחות מתפלשות בתיאוריות קיפוח וקצת יותר מגיבות לגופו של עניין וכנראה שעלי להתנצל על כך. לגופו של עניין, ככל הנראה לקית בהבנת הנקרא. אם שיחה בין שני גברים היא מבוא להענשת אחד מהם בשל העובדה שהשתמש בביטוי שלא מצא חן בעיני מישהי שכלל לא נכחה בשיחה זו בדיוק משטרת מחשבות. כנראה שמה שאת רוצה הוא שנשים יכתיבו לגברים במדויק כיצד עליהם להחמיא להן.

    אינני מאמין שלא שמעת איש מסביבך אומר את "המילה הזאת". מאחר ו"המילה הזאת" מקורה באמצע שנות הששים, אני מתאר לעצמי שלא זו בלבד שאת מכירה אותה אלא אף מכירה אותה היטב. אף אחד כאן לא קונה את ההצטנעות המתחסדת הזו ועדיף שלפחות תאמרי את האמת ולא תתנהגי כאילו מדובר במילה שמעולם לא שמעת.

  • הדר  On ינואר 19, 2005 at 9:51 pm

    אוקיי, אבהיר את דברי. לא התכוונתי שלא שמעתי את המילה מעולם, אלא שאני מעולם לא השתמשתי בה ואף אחד או אחת (כאן אני נדרשת לתיקון בהודעה המקורית) שאת דעתו/ה אני מעריכ/ה לא משתמש/ת במילה זו.
    כמובן ששמעתי אותה ברחוב וקראתי אותה בטוקבקים, אבל שם לא מתקיים מעוז השפה העברית כפי שידוע לכולנו.
    נחמד שהתייחסת לחלק המהותי בתגובה שלי..

    מה הטעם לדעתך במחמאה אם היא לא מחמיאה? האם זה לא הופך להבעת דעה? שיפוט? הערכה? האם כאן אין מקום לבדוק את הדברים? מה ההבדל בין "מחמאה" כזו, לקללה? כוונת הזדון?

    אם הוא היה קורא לה "מכוערת", אתה חושב שהתגובה הייתה אותו הדבר? לדעתי לא. וכאן בדיוק הבעיה מתחילה. כי "כוסית" זה לא יפה, מושכת, אסתטית, קורנת וכו'. זה גם לא "חתיכה" או "סקסית". זה תיאור/שיפוט/הערכת אדם על פי איבר מינו התכליתי. המילה בעייתית, לא העובדה שהוא רצה להחמיא לה. המילה משקפת יותר מאשר התרשמות חיובית ממראה גופה. היא כוחנית, מניפולטיבית ומצמצמת בן אדם שלם, ל"יישום".
    ולא דיברתי על הענשה, ההיפך – דיברתי על חינוך, הסברה, דיון וויכוח פלורליסטי חופשי. זה לא נקרא אצלי עונש. אולי בשבילך כן.

  • מינוס אחד  On ינואר 19, 2005 at 9:57 pm

    האסיר סולק מפני שיוחסה לו התנהגות מילולית אלימה וזאת בניגוד לכללי התכנית השיקומית.
    אורית אומרת "שימוש מיני של הדובר, אינו בלתי קשור בתופעה הקשה של אלימות מינית נפוצה נגד נשים. אם אישה היא "כוסית", למה לא "לזיין" אותה"

    כלומר שלפי אורית האסיר אכן היה אלים מילולית כנגד העובדת הסוציאלית אפילו שלא אמר את הדברים בפניה, ויש אם כך מקום לסילוקו.
    תקני אותי אם אני טועה.

  • עומרון  On ינואר 20, 2005 at 10:55 am

    את כתבת:
    לעומרון – "המילה כוסית אינה מחפצנת אנשים, אלא מהווה סימפטום לתופעה זו" – המילה לא מחפצנת אלא מהווה סימפטום לתופעת החיפצון? אין כמו משפט מעגלי טוב. איך בדיוק אתה מפריד את הסימפטום, התופעה והמילה?

    אבהיר את הדרוש הבהרה. התופעה היא התשתית החברתית – אוסף של אמונות, ערכים ונורמות. במקרה דנן, האמונה כי בני אדם הם לכשעצמם מוצר צריכה (או כמו שכותב מילטון פרידמן – התינוק הוא בו זמנית מוצר צריכה עבור הוריו ואדם עצמאי).
    אמונה זו באה לידי ביטוי בחוזי עבודה, בהם נקנית חירותו החלקית של האדם, בנורמות כגון שופינג מקל על היסורים וכדומה.
    המילה היא המופע הפרטני של התופעה. המילה מחזקת את התופעה ואוכפת אותה, אך לא יוצרת אותה.
    ברור מאליו כי התמודדות עם סוגיית החפצון תכלול התמודדות עם המופעים השונים שלה. אך העלמת מילה אחת מהשיח לא תפתור את הבעיה.
    אגב, מה שאני נוהג לעשות זה פשוט להביע את עמדתי ביחס למלה כל פעם שאני שומע אותה. אני לא מטיל סנקציות על השומעים, אלא מנסה לשכנע אותם כי המילה מסמלת ערכים שהם לא מאמינים בהם (או שלא כדאי שיאמינו בהם).

    יופי טופי???

  • הדר  On ינואר 20, 2005 at 12:14 pm

    תודה על התגובה.
    אבל the big BUT – יש הבדל עצום ומהותי בין התפיסה שהעבודה וה"שופינג" הם מימוש האדם כיום, לצערנו הרב, לבין תפיסת האדם כחפץ לשימוש מיני. ההבדל הבסיסי טמון בכך שגם אם מנצלים אותי בעבודה, משלמים לי פחות משכר מינימום ומכריחים אותי לעבוד 16 שעות ביום (לצורך הדוגמא), אני עדיין שומרת איכשהו על כבודי העצמי כבן אדם. אני עדיין יצור תבוני, בעל רגשות, צרכים, תשוקות וכו'.
    עם זאת, בהחפצה המינית, כל זה נאבד. אין הדר, אין בן אדם. יש כלי ל"זיון". אין אדם מנוצל, כי אין בן אדם בכלל. יש חפץ, אובייקט, רובוט, "נערת ליווי", "כוסית".
    כך שלא נראה לי שמקרה זה מתאים לניתוח שלך. אמנם בעית האדם כסחורה קיימת מאז ומתמיד אבל יש להפריד לצורך הדיון בין מרקסיזם לפמיניזם (למרות שיש להם מכנה משותף מסוים).

  • עומרון  On ינואר 20, 2005 at 12:45 pm

    מיניות נתפסת כמשהו רע יותר מכלכלה. זה כל ההבדל.
    האם זנות רעה יותר מעבדות?
    בשניהם מוכר האדם (נניח שזו בחירה "חופשית") את גופו. האם מטרת המכירה משנה את החפצון?
    בהתייחסות אלייך כאל חפץ זה לא משנה לאיזו מטרה נועד החפץ מבחינתי.
    אם לך זה משנה, זה משקף את סולם הערכים שלך ותו לא.

  • הדר  On ינואר 20, 2005 at 1:15 pm

    אז זהו שלא, ממש לא. זנות שונה בכל בחינה אפשרית מעבודה רגילה. למה, איפה, איך? תתחיל באתר של אורית קמיר ואם יהיו לך עוד שאלות, אני פה 🙂
    ורק נתחיל מכך שרוב המוחלט של המועסקות בזנות עושות זאת בכפייה, הן עוברות מסכת התעללות פיזית, נפשית, מינית, מילולית וכל דבר אפשרי, והכי חשוב, הן לא יכולות לקום ולהתפטר או לומר: לא! אני לא רוצה 10 לקוחות ביום 31 ימים בחודש, 365 ימים בשנה, אני לא רוצה שיסממו אותי, או שירעיבו אותי, כואב לי אני רוצה שתפסיק. אונס לכל דבר.
    מה גם שבישראל 99% מהנשים הן קורבנות סחר, מה שבכלל הופך את העסק לעבירה פלילית (אם החלק המוסרי לא עובד).
    ה"מכירה" בזנות היא לא רק של הגוף, אלא גם של הנפש. יש כאן עבירה על הזכויות הטבעיות של הנשים, מה שלא קיים במקרים של עבודה שכירה רגילה. ולהזכירך: הזכות לחיים, חירות, קניין, הזכות לביטוי, הבעה, חופש דעה, מצפון, התאגדות, משפט הוגן, זכות האדם על גופו, נשמתו, חירותו ועוד. זה כן קיים בעבודה רגילה (יש בית דין לעבודה, יש הסתדרות, יש בג"ץ). זה לא קיים בזנות (יש סרסור, יש סמים, יש מכות).
    גם העבדות בארה"ב לא התבססה על ניצול מיני (נתעלם לצורך הדיון ממקרים פרטיים) אלא ניצול כוח עבודה תוך תפיסה כללית של נחיתות הכושים. אבל כאן לא מדובר בנחיתות הנשים, אף אחד לא טוען שהן שוות 3/5 בן אדם. ועדיין החברה מרשה לעצמה להתנהג כלפיהן באופן בזוי, משפיל וחסר רחמים.

  • סֵג-אַן  On ינואר 20, 2005 at 2:52 pm

    *"..כי "כוסית" זה לא יפה, מושכת, אסתטית, קורנת וכו'."*
    זה כן, כוסית זה בידיוק זה.
    עיקרה של מילה זה לא הניתוח המילוני שלה אלא הפירוש הפופולארי שלה.

    תני לי לומר את זה ככה —
    כשאמא שלי אומרת 'זה בעלי' היא לא מתכוונת שהיא הרכוש של אבא שלי.
    כשאני אומר 'את כוסית' אני לא מתכוון לכך שאת חפץ מיני שווה זיון וכל השיגול שכל ההוא.
    לא שלהיות שווה זיון זה דבר שלילי. זה בעצם כל העיניין של להיות סקסי. אבל בדרך כלל הכוונה היא – את מושכת, אני נמשך אליך, אני מזיל ריר, יש לך גוף מדהים… וכו'…

  • רזי  On ינואר 20, 2005 at 3:57 pm

    זנות היא אקט שמתבצע גם מרצון. הזנות ככפיייה קיימת בהיקף רחב אך היא אינה התמונה כולה. מי שמפרסמת בעיתון מודעה בנוסח "יחסים תמורת תמיכה" מוכרת שירותי זנות מרצון. לזה אף פמיניסטית לא מעזה להתייחס, משום שהתופעה הזו מפריכה את הטענה שהזנות כולה כפויה.

    לעניין "כוסית" – סג-אן צודק לחלוטין. לא ראיתי אף פמיניסטית יוצאת נגד הכינוי "שמוק" שניתן לגבר במשמעות שלילית במיוחד. ולכאורה, מדובר בדיוק באותו הדבר עצמו: כינוי הגזור מסלנג נפוץ לאיבר המין של נשוא הכינוי. לא גברים ולא נשים יצאו נגד זה. קל וחומר כשמדובר בכוסית, מילה בעלת הקשר חיובי ומחמיא הרבה יותר.

  • תמי  On ינואר 22, 2005 at 7:33 pm

    כשמישהי סובלת מדימוי עצמי נורא נורא נורא נמוך, היא מרגישה שהאופציה היחידה שיש לה להתפרנס היא זנות.
    תראה לי זונה מאושרת, ששלמה עם העיסוק שלה במאת האחוזים, שלא עושה את מה שעושה מחוסר ברירה או מהרס עצמי ואז נדבר על זנות מבחירה ולא מכפייה.
    בסרט Monster הדמות שמגלמת שרליז ת'רון היא זונה. היא בכלל לסבית, זה לא שהיא נהנית מהעיסוק שלה. והיא מנסה למצוא עבודה אחרת אבל לא מצליחה וחוזרת לזנות.
    כל תכנית שראיתי על זנות הביאה אותי לאותה מסקנה. גם כשהזונות ניסו להציג תמונה של הכל בסדר, סבבה, אנחנו עושות ים כסף וחלק מהלקוחות שווים, השריטה שלהן, האומללות שלהן, חוסר המוצא שלהן יצאו החוצה.
    אז אולי לא כפייה, אבל בטח שלא בחירה חופשית ושלווה.
    אף אחד גם לא מכריח אנשים לקחת להרואין, אבל הסיכוי למצוא מכור מבחירה שטוב לו במצבו זהה לסיכוי למצוא זונה מאושרת ושלמה עם עצמה.

  • גָּאוֹן וְאַכְזָר  On מאי 21, 2007 at 6:21 pm

    גם מוצצת יכולה להיות מלה משפילה או מעליבה – תלוי בקונטקסט. הכל קשור לקונטקסט.

    אם אני אומר על מישהי, "אח…איזו מוצצת! איזו מוצצת נפלאה!" זה אחרת מ"יאללה, יאללה יא מוצצת".

    מלים הן רק מלים. ההקשר הרחב הוא שקובע.

    צדק השופט.

  • הצועד בנעליו  On מרץ 16, 2008 at 7:55 am

    1. השופט צדק
    2. הסיפור שהגעתי אליו במקרה קצת מתחבר לסיפור שיש כאן היום על זאת שאיזה מבוגר העיז, שומו שמים, לקרוא לה "מותק". היום יש תחושה שהגבר הקטן, כלומר זה שאינו מוברג באיזה 'פטריארכיה הירארכית' (ומה לגבי מטריארכיות הירארכיות?) מהשולטות במדינה כמו צבא, פוליטיקה, וכו', צריך להגן על עצמו ולשמור נפשו מפני היתקלות באמזונה פמיניסטית זו או אחרת, כי אין לו מגן ואם לא ישמור על פיו יפול קורבן של מי שרואות אותו כחייל מושתן באיזה 'צבא גברים' דמיוני העומד לנגד עיניהן.
    וצדקה מי שאמרה שאין כאן משחק של אשה-גבר אלא אסיר-המנַאייק שבמקרה מיוצג היה במקרה הזה ע"י כוס, אך כוס שבתוקף תפקידו נמצא בהרבה מעל לזין שבמקרה יש לאסיר, ואין כאן בשום מקרה שוויון כוחות.
    3. בדומה ליואב מן התגובה הראשונה, אני שמעתי את הביטוי עצמו מפי אחת הפמיניסטיות שכאן (והוא נאמר – לא להאמין – כלפי עמיתה אף היא מכאן!), אבל ידוע שמה שהרבה נשים דורשות הוא לא שוויון זכויות אלא זכויות יתר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: