החברים של גולדבלט

 

לא ניכנס לשאלה אם יש אמת בחשדות שהשחקן חנן גולדבלט ביצע מעשי אונס בקטינות, מעשי סדום ומעשים מגונים, או שמדובר בחבורת צעירות נקמניות-היסטריות-מתאמות עדויות. לצד פרטי המעשים המיוחסים לו, למדתי שמר גולדבלט הוא מורה למשחק בעל ותק של 20 שנה. אני זוכר את גולדבלט יותר מהצגות הבידור, אישיות בימתית זעומת-משקל. גם כמורה הדור הוא לא הרשים אותי בתור לי שטרסברג מקומי וגם לא נולה צ'לטון ממין זכר, אבל אנחנו בעידן הטלנובלות, שוק הבשר האנושי והאספקה היומיומית, והכשרת השחקנים בהתאם.

העוצמה שיש למורה למשחק על תלמידו אינה נופלת מהעוצמה שיש לפסיכולוג על מטופל. לשניהם יש הכוח לטלטל את תפיסת המציאות והאני של האיש מולם. למורים בבתי ספר למשחק יש גם נגישות פיזית לתלמיד. הם נוגעים בו תוך כדי תהליך הלמידה וההדרכה, זה בא עם הטריטוריה, כמו שאומר הביטוי האמריקאי.
רק לפני שבועיים קיבלנו ב"הארץ" את וידויו של יובל זמיר, המורה למשחק שנשפט על עבירות מין בתלמידיו. זו פרשה מהעשור שעבר, ואני עוד זוכר סיפור קודם, מורה שלי בבית ספר למשחק, שנהג לומר לבנות בכיתה, "יום שישי היום, לסגור את הרגליים". היה ידוע שהוא מניאק לא קטן, עם מי שהצליח לו הצליח, ולא עשו מזה אז עניין גדול. המתלוננות של גולדבלט, בניגוד לנו, היו קטינות ומבודדות, עם המורה והשחקן המפורסם בביתו הפרטי.

יוצא הגיבור הראשי מהבמה (להארכת מעצר) ונכנסת המקהלה, חבריו של גולדבלט מאמ"י, וכולם שרים בקול אחד להגנתו. אז זה בסדר ש"כל עוד לא הוכחה אשמתו" וגו', אבל למה לא להרהר בהזדמנות זו על ניסוח קוד אתי, תקנון מחייב, של הוראת המשחק. כמו שנהוג באיגוד הפסיכולוגים, שהוקיע את אלי פלח, פסיכולוג שקיים יחסי מין עם המטופלות שלו. בתקנון ייאמר למשל, כי אף חבר אמ"י לא ייתן לקטינים שיעורי משחק פרטיים אצלו בבית, לא יבטיח לתלמידיו תפקידי-סרק ולא יעשה שימוש בטכניקות של הורדת הבגדים "כדי לזרום עם הדמות". אולי זה נשמע טרחני ופוריטני, אבל הגיע הזמן שאמ"י יגלו אחריות של איגוד מקצועי. יש להם שם באמ"י תפיסה ילדותית, ראיית עצמם כקורבנות, מול איגודי המפיקים וגופי שידור שעושקים אותם, והתעלמות מהעוצמה ההרסנית שיש להם על שחקני העתיד. אגב, אותו מורה שלי היה ממקימי אמ"י וגם שימש בו בתפקיד בכיר. 
 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3124436,00.html
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ארתור דנט  On אוגוסט 9, 2005 at 9:27 am

    איך בחורות לא עומדות בפני הקסם שלנו ואנחנו צריכים לעשות להן את זה בכוח. לא משנה, מאז שמכשפה כישפה אותנו, ממילא זה כבר לא פועל אצלינו.
    וגם משום שעפנו מצה"ל על אי התאמה בחורות תופסות את זה כאילו שיש לנו פחות שכל מאלה שעפו על פרופיל 21 שיש להם שכל יותר מכל הצבא והצבא מפחד שהם גדולים עליו.
    בשביל זה נתנו את כל השנים לשב"כ, גם אחרי שהעיפו אותנו על אי התאמה?
    בשביל שבחורות לא ישימו עלינו?
    אז נסענו לאמריקה חלמנו אולי כוסית אמריקאית אחת עם ים של דולרים תידלק עלינו אבל מה לעשות גם זה לא הולך לנו, כל הנסיונות שאנחנו מנסים.
    כנראה האבחנה שלנו כנמוכי מנת משכל היתה צודקת.
    אבל עוד מעט ביבי יבוא ושוב נדליק לו את הסיגרים, רק שלא יביא שוב את שרה הזאת עם הנעליים שלה. מאז אנחנו שונאים נעליים ומסיבה עקרונית זו הולכים יחפים.

  • חנן כהן  On אוגוסט 9, 2005 at 10:32 am

    .

  • א.  On אוגוסט 9, 2005 at 10:58 am

    איפה משרד החינוך בסצנה המינית המוטרפת של היום?
    הבנות הולכות עם כל הציצקס בחוץ והמיני שלא משאיר מקום לדמיון, ובחוץ מסתובבים זאבים בכל מיני גילאים שחושבים שאם היא הולכת ערומה סימן שהיא רוצה סקס.
    אחר כך היא הולכת למסיבות ולפאבים ולמועדונים
    ושם היא חושבת שהיא בוחרת את מי מתי כמה ולמה, והיא עוד לא מבינה מהחיים שלה.
    אז קורה שפה ושם סיפורי זוועה שמגיעים אחר כך לעיתונים בלי פרטים מזהים: בת 16 נאנסה בשירותים של מועדון….
    משרד החינוך חייב ללמד את נעריו ונערותיו הילכות בטיחות בנוגע להתנהגות מינית ולתשדורות מיניות.
    ואמ"י כמו שציינת – חייבת לטפל בחוקי הגבולות שבהם מותר לגעת בתלמיד למשחק
    הכל הוא עניין של גבולות, כולל הלבוש של הבנותיש של היום, כולל הגבולות ביחס לכמה סקס ילדים בני 16 צריכים לחוות בכדי להבין שהנשמה שלהם נהרסת מהר מדיי.
    ולגולדבלט לא היו גבולות, הוא היה אחד שהסתובב ברחובות וחיפש וחיפש וחיפש
    גבולות של התנהגות מינית, זה מה שלא מלמדים פה במדינה הזו. תרבות

  • תובעת פוטנציאלית  On אוגוסט 9, 2005 at 11:14 am

    ומי מסנגר על העצור הטהור? אילי גורליצקי, למשל.
    וכמה יש לי לספר על מעלליו שלו
    בממלכת ההטרדה המינית !
    :הוא שכלל את ההטרדה המינית לדרגת אמנות,
    כשחקן, כמלווה קבוצות לטיולי תאטרון בלונדון מטעם אופיר טורס, בזמנו וכדון-ז'ואן שרמנטי (
    (לדעתו). מתאים לו לסנגר על גולדבלט כי אם ,
    גולדבלט ימצא אשם, .
    איפה זה משאיר אותו.

  • ביג בירד  On אוגוסט 9, 2005 at 12:36 pm

    אני לא יודע מה קרה אצל גולדבלט. אולי הוא אשם ואולי לא. אבל בנקודה אחת כדאי להבהיר מייד: בחורה שסוחבת את כל הסיפור הזה במשך שנים ו"נזכרת" להתלונן רק אחרי שעיתון גדול יצא בתחקיר, תמיד תעורר חשד. למה? כי אפשר היה להתלונן מייד אחרי המקרה. או למחרת. או אחרי שבוע. או חודש. אבל להמתין למעלה מעשר שנים ואחר כך לצאת בהאשמה שאי אפשר להפריך ושכל כולה מבוססת על מילה מול מילה זהו בדיוק הניצול הרגיל של מודל האנדרדוג.

    אנחנו תמיד אוהבים את האנדרדוג. כשבמדובר בנערה בת 17 מול שחקן בן 46 (גילו של גולדבלט אז), הנערה היא האנדרדוג. היא אנונימית, חלשה, צעירה, חסרת קשרים ונוטה לקבל מרות. לפחות זו ההנחה שלנו. כשהיא מתלוננת עליו אנחנו מניחים שאין לה מה להפסיד ושמבחינתה היא יוצאת לקרב אבוד מראש.

    שטויות. אנחנו נוטים לתמוך תמיד באנדרדוג. נסו לראות במי יתמוך הקהל במשחק של מכבי תל אביב נגד מתנ"ס עפולה. זה בדיוק אותו דבר. אנחנו תמיד בעד מי שאינו אמור לנצח מראש. ככה זה. הטבע שואף לאיזון ומאחר ואנו פועלים לפי חוקיו אנו רוצים שהחלש יאזן את החזק.

    אבל מה קורה אם החלש יוצא מניפולציה שמטרתה לסחוט את החזק? זה נראה כמו הנחה של גברים שוביניסטיים, אבל זה ממש לא. במשטרה מונחים מאות תיקים סגורים של נשים שתלונתן בנושאים הקשורים לתקיפה מינית נמצאה משוללת יסוד במקרה הטוב ושקרית במקרה הרע.

    ואת זה תמיד צריך לזכור. לא שגולדבלט אשם או זכאי, אלא שיש צורך לאזן את נטייתנו הטבעית לתמוך בחלשים באמצעות חשיבה על כך שיכול להיות שלעתים גם החלש הוא מניפולטור לא רע. כש"הוא זכאי עד שהוכחה אשמתו" מלווה בקריצה שמשמעותה שזו מנטרה חסרת משמעות ושבעצם כולנו מאמינים למתלוננת, לא נעשה כאן משפט צדק. לפחות לא ברמה הציבורית.

  • שרה  On אוגוסט 9, 2005 at 4:51 pm

    לביג בירד

    עבור לאתר ברשימות של אורית קמיר וחפש את רשימתה על הרשעתו של עופר גלזר.

    היא מסבירה שם בדיוק מדוע מתלוננות מחכות לעיתים שנים רבות ולמה הן מעידות לעיתים רק אחרי שהן שומעות על תלונה של אחרות.

    חבל לי לחזור על הדברים כי היא כתבה שם בצורה מדוייקת ומרגשת.

  • חוזר בדרך  On אוגוסט 9, 2005 at 11:31 pm

    פשוט כך, של מרצים שתומכים בסרבנות (הוא טוען שהוא מצביע מפלגת שמאל. ביג דיל) ומציע להוקיע אותם עד דור שלישי ורביעי.
    הוא לא ראוי לצחצח את הנעליים שלהם, ואם אתם מסכימים שרעיונות שחורים כמו שהוא מציע יהיו לגיטימיים כאן אז תשתקו, ואם לא, תיכנסו באם אמא של המייל שלו כי תגובות פתוחות הוא לא השאיר הפחדן.

  • ביג בירד  On אוגוסט 10, 2005 at 9:23 am

    עברתי על הרשימות שלה. לא השתכנעתי במיוחד. בעקרון, הטיעון שאדם שנפגע נפשית רק רוצה להתקפד בתוך עצמו ולא להתעמת עם אף אחד לא עובר אפילו אצל רופאים המתמחים בבעיות נפשיות; לפחות, לא קטיגורית. אני מכיר לא מעט פגועים ופגועות שעברו תקיפות, כולל מיניות, והלכו מייד לאחר מכן למשטרה.

    ואם את כבר באמת מעוניינת לדעת – מתעורר רושם כבד של חוסר אמינות אצל מי שטוען שקבוצה אחת צודקת כל העת ואילו האחרת טועה תמיד. אצל אורית קמיר אין שום דרישה לשינוי התנהגות מצד נשים אלא הצדקה אוטומטית של התנהגותן בכל צורה ובכל מצב.

    לגבי יהודה בלו – חוזר בדרך, מה אתה בדיוק אומר? שליהודה בלו אסור לפרסם את הרשימה? שהתנגדות לסרבנות אינה לגיטימית? ואולי אתה חושש שפרסום הרשימה אצלו יזיק לאלה הכלולים בה?

  • חוזר בדרך  On אוגוסט 10, 2005 at 10:09 am

    אלא מציע להטיל על תומכיה ועל בני משפחותיהם עד דור רביעי עונשים בלתי אנושיים.
    דבר כזה צריך להוקיע בדיוק כמו שצריך להוקיע הצעות בעד ניסויים בקבוצות של בני אדם, או נידוי הומואים ויהודים.
    אולי זה לגיטימי בעידן האינטרנט הסובל הכל, אבל מה שהייתי מצפה באתר פה זה שתתעורר התנגדות שתעמיד את הפאשיסט במקומו, כי שתיקה תתפרש אצלו ואצל חבריו הפאשיסטים כהסכמה ותעודד אותם ללכת יותר רחוק.
    ולגבי הכלולים ברשימה, מי יודע אולי בדיעבד זה דווקא יעשה איתם טוב.

  • הולך בדרך  On אוגוסט 10, 2005 at 2:57 pm

    קראתי את הבלו הזה, ולא נותר לי אלא לקבוע:
    1. יש לך בעיה קשה בהבנת הנקרא
    2. יש לך נטיה להגזים
    3. יש לך נטיה לפזר בקלות יתרה תארים כמו 'פאשיסט' ו'פחדן'.
    4. הגלישה שלך להתלהמות והיסטריה מטילה צל כבד על איכות שיקול דעתך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: