יומן קולנוע: לידת המבקר

 

איש יחסי ציבור ניגש אלי בתום הקרנה בה נכחתי לאחרונה, ושאל אם נהניתי מהסרט. אני לא מרבה ללכת להקרנות מזה זמן, אבל התפתלתי, כמו תמיד, וגמגמתי משהו. גם מול הנוסח הפחות בוטה אבל לא פחות מנג'ז "נווווו?", מעולם לא הברקתי עם תשובה ראויה. למה היחצנים רוצים תשובה במקום לחכות לעיתון? אולי משום שמדובר במנהג עתיק, אותו מקיימים שני הצדדים.
בתחילת שנות ה-80' שבתי לארץ אחרי תקופה שעשיתי בניו-יורק, היישר לתפקיד מבקר הקולנוע של ירחון מוניטין. הדבר שהפתיע אותי בחדר ההקרנה הקטן שברחוב בר כוכבא בתל-אביב, הייתה הדרך שבה פנו המבקרים אחד לשני, במהלך הסרט, ולאחריו, והתחלקו ברשמים. אם הסרט הצליח או נשחט, הדברים נאמרו ברמזים כבר עם הקימה מהכיסא, ובוודאי בשיחות בדרך הביתה, כאשר כולם הסכימו עם כולם מה כולם חושבים על הסרט.
המפגש הראשון ההוא הפתיע אותי משום שהייתי עדיין תחת רישומם של אולמות ההקרנה בניו-יורק. במשך מספר שנים הוזמנתי שם להקרנות מוקדמות, אורח של חבר ילדות שלי שעזב את הארץ והתגלגל להיות עיתונאי-קולנוע בעיר הגדולה. היה משהו קסום בהליכה להקרנות ההן. לא היה אינטרנט, והמידע המוקדם לא היה זמין לכל. חבר שלי קיבל הזמנה להקרנות, חלקן שבועות ארוכים לפני שהסרט הגיע לקולנועים, כדי שיהיה הסיפק בידו להציע כתבות לעיתונים. אני, כמי שחזר לתקופת הילדות, שבה הגדולים לוקחים אותי לסרט שאין לי מושג על מה הוא ולמה, התלוויתי אליו. אני זוכר את התדהמה שתקפה אותי למראה "ציד הצבאים", הרולטה הרוסית וכל היתר, וההישפכות בסיום הסרט לרחוב החף מכל ידע.
מה שאפיין את ההקרנות ההן הייתה שתיקה. היחצנית הגישה לך את דפי ההפקה, האירה פנים כמו שהאמריקאים יודעים לעשות כשהם מוכרים לך משהו, וזהו. מבקרים לא גחנו אחד לשני, ולא התחלקו ברשמים על הסרט. הסתיים הסרט, ונשות יחסי הציבור, כמו דיילות מאומנות, חייכו אל היוצאים, ולא רדפו אחריהם לבקש פידבקים.
שם יצא לי לפגוש, אולי להתבונן ממרחק הוא הגדרה יותר נכונה, בשני מבקרי הקולנוע המיתולוגיים פאולין קייל ואנדרו סאריס. בגברת קייל מ"הניו-יורקר" התבוננתי במהלך הקרנה של אחד מסרטי האחים טאביאני, מסוג הסרטים הזרים שהצלחתם בארה"ב תלויה במבקרים. למעשה היו רק שני מוזמנים לסרט, קייל וחבר שלי. המקום היה חדר הקרנה פרטי,  ארבעה כורסאות מנהלים באמצעו, קייל ובן לווייתה, חברי ואני. מאחר ששמרתי על שתיקה (ומה כבר יש להגיד מול כוהנת הסרטים הגדולה?), הייתה זו יותר קייל שפזלה לעברי בסקרנות. ואני, כמו כל ישראלי טאמבאל שזה עתה גילה את כיסא המנהלים המסתובב, יצאתי עליו למסעות פרועים.
התחיל הסרט, ואני התחלתי לגלות עניין דווקא בבן לווייתה של קייל. בעוד היא מתבוננת בסרט בסטואיות תוך עישון מפומית ארוכית, פרץ ההוא מדי כמה דקות בצחקוק. שום דבר מצחיק לא היה בסרט, אבל זאת הייתה התגובה היחידה שהגבר הצעיר חילץ מעצמו. הצחקוק הזה, כך אלמד מאוחר יותר, יהיה מסימניה של הקרנה מוקדמת באשר היא. תמיד יימצא בה אותו טיפוס שחייב להגיב למסך, כי הוא מבין יותר או כי הוא נבוך יותר, או השד יודע. קייל לא אמרה לצעיר שלצדה ולו מילה, רק משב אוויר ותימרות עשן בקעו מאפה.  בדרך הביתה הבנתי את המעמד. קייל כבר לא הייתה ברמה של להתייחס לסרט, היא הביאה איתה את הצחוק המוקלט שלה, את הצעיר שיגיב במקומה.
את אנדרו סאריס ("וילאג' וויס") פגשתי סמוך לאותה תקופה. חבר שלי צלצל ואמר שיש הקרנה גדולה לסרט Alien. לא ידעתי אז מה שכולנו יודעים היום על סאגת "הנוסע השמיני". כל שידענו אז שזה סרט מדע בדיוני, וההקרנה באולם קולנוע, עם מבקרים ואחרים, כך שכאשר בקע היצור ההוא מתוך בטנו של ג'ון הארט, זאת הייתה ההפתעה המזוויעה שהמפיצים רצו והשיגו מאולם מלא ולא מאיזו כת של מבקרים סגורים בחדר משלהם.
בתום ההקרנה נשרכנו מאות הצופים התשושים החוצה. פתאום זיהיתי ביניהם את סאריס, מקדים אותנו, מטפס במעלה המדרגות – האולם היה ממוקם במפלס נמוך מפני הכביש – ואז ראיתי את זה: מכנסי הבד שלו היו נעוצים באחוריו. איש לא צעיר, מתנהל בכבדות, כמעט מתקשה לצאת מהאולם. ופתאום, עם האפקט הקומי הזה מהתחת, כל מבקרי הקולנוע המכובדים, שישבו זקופים ושותקים ומלאי חשיבות בכיסאותיהם, נראו לי חבורה עייפה, לא ממש מפחידה, והיי, חשבתי לעצמי, גם אני יכול.
בהמשך, כיצד השתתפתי בטקס הוצאה להורג של סרט קולנוע.
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: