ג'ניפר משהו

 

שבע שנים נהגתי בטקסי, משמרת לילה ויום ושוב לילה. נהיגה בטקסי הייתה דרך טובה לשלם שכר דירה בניו-יורק. בסוף כל לילה נשארו הטיפים, בכל יום חמישי קיבלתי את הצ'ק בחלון של הדיספצ'ר, ואם מיהרתי לסניף של צ'ייס ברחוב 56 והשדרה העשירית, אפשר היה לפדות אותו עוד באותו יום, שורה של נהגי טקסי, מביטים במסך טלוויזיה עם סרטי צ'רלי צ'פלין קצרים מעל ראשינו, מדדים כמוהו, הנווד, עד הכספר. 
אחרי שבע שנים אתה נהייה מרושע עם לקוחות. בעצם, הרבה לפני תום השבע שנים,  בערך כשנעלמת הפליאה הראשונית ההיא. הפליאה שמוליד השיוט במונית במעלה השדרות הרחבות, אנשים מנופפים, אתה עוצר והם נכנסים פנימה ומוסרים כתובת. כל כך מסודרת העיר הזאת, רחובות ממוספרים ושדרות ממוספרות, בנויים שתי וערב. פלא שמהגרים מרגישים בנוח בתוך המוניות הצהובות. אפילו מטומטמים כמונו שעדיין לא שלטו בשפה וברזי הבייסבול, ידעו למצוא דרכם לכתובת ובוודאי לעצור למנוחה אצל מוכר ההוט-דוג והקניש, גם הוא מהגר, על שפת המדרכה.
היא נכנסה לרכב, זרקה כתובת במיד-טאון וקברה את ראשה חזרה במגזין שבידה, חוסמת את מרחב הראייה שלי. במבט לאחור זיהיתי את תווית הדואר, ג'ניפר משהו שמה, מנוייה על טיים מגזין. סוג הלקוחות שאני עוין בעיר הזאת. משוריינים, אלמוניים, נישאים על כוח משכורתם ועל הביטחון הזה, שמישהו, אני, אעביר אותם מפתח ביתם לפתח משרדם, ושם תיפתח המעלית והם יעלו בה בבטחה, בשתיקה, שורות של עובדים צפופים זה לזה, עיניהם ממוקדות בזה שלפניהם, עד שכל המבטים נאספים למבט שננעץ בעורפו של מפעיל המעלית.
יום יפה, ג'ניפר, את לא חושבת?
מה אמרת, ניתז קולה כעבור כמה שניות, קול שמזהה סכנה.
אמרתי שיום יפה.
לא, לא זה. קראת לי בשם.
ג'ניפר. חשבתי שזה שמך.
מי אמר לך ששמי ג'ניפר?
היא הייתה אחוזת בעתה.
אני מצטער, לא אמרת לי את שמך כשנכנסת לטקסי?
לא, לא אמרתי לך כלום!
גם לא במהלך הנסיעה?
כלום! לא דיברתי אתך בכלל, אפילו לא מילה אחת!
בזה כל העניין, ביץ', אמרתי ללא קול.
את חייבת לסלוח לי, יש לי את הבעיה הזאת, אני חש בדברים, ויברציות, אני מבקש סליחה.
הנעתי בראשי כמנסה לנער איזה נטל כבד שגורם לי לחדור מבעד למעטה הפרטיות של נוסעיי. ג'ניפר קיפלה בזעם את העיתון שבידה וקברה אותו בתיק. בתום הנסיעה שמטה שלושה שטרות של דולר אל המושב הקדמי והתרחקה מהמונית אל רחבת הכניסה של בניין משרדים. היא כבר לא תנהל את יום העבודה שלה בביטחון גדול.
תאונת פגע וברח, זאת הייתה ג'ניפר שהשארתי מאחוריי. בטח תשאל את עצמה מניין לו, לעזאזל? יכול להיות שדיברתי אתו? אולי הדורמן אמר הב א נייס דיי, ג'ניפר, כשסגר אחריי את דלת המונית, והנהג גס הרוח הזה קלט את שמי? לא, ג'ורג' הדורמן מעולם לא קרא לה בשמה הפרטי. דורמן הוא לעולם ג'ורג' אבל הגברת בדירה 31B היא תמיד מיס או מיסיס משהו.
הרעל שהחדרתי לתוכה יתמוסס כעבור כמה ימים. אני פה לשבע שנים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Moon  On ינואר 3, 2006 at 7:10 pm

    לא יודעת, אם רק אצלי התרחש מן מעשה תעתועים שכזה
    ובעודי קוראת את הסצינה שהיטבת לכתוב
    ראיתי לנגד עיני, את דמותה של ג'ניפר לופז…
    הסקסית, הביצ'ית, הטמפרמנטית, וכנראה עם הפיוז הקצר הזה…

  • בועז כהן  On ינואר 4, 2006 at 12:23 pm

    הניכור הנורא. ההתנשאות הבלתי נסבלת של אלה שמשכורתם מרפדת את חייהם בשכבת שומן, בעור של פיל, ביכולת לנוע קדימה מבלי להתייחס בצורה אנושית כלשהי לעולם שאינו מרוויח כמותם.

    כתבת יפה מאוד.
    ממש יכולתי להריח את האדים החמים העולים מהכביש, מהולים בקפה המעפן של סטארבקס

  • גילי  On ינואר 4, 2006 at 2:23 pm

    ואני את ג'ניפר אניסטון.

  • קובי  On ינואר 10, 2006 at 1:26 am

    מי אתה, יבחוש בן דומן, שתעז ותפנה אל בת המלך (קרי הנוסעת).
    הלוא התשלום הוא לא רק עבור ההסעה אלא גם עבור שתיקתך (העוינת) ואולי קצת ריספקט (היא זו היושבת במושב האחורי,כן?) ובמחיר הטיפ היא קנתה את נשמתך.
    כתיבה יפה, מדוייקת.
    חבל שלא הצלחת להתעלל בה (רק נפשית, כמובן) טיפ-טיפה נוספת, לזרוק לה משהו כמו "אולי אקפוץ בערב אחרי המשמרת, ג'ניפר, השאירי נא את המפתחות במקום הרגיל…".
    תן לה, לביצ'ית, להזיע. אולי להתחיל לארוז ולעזוב את העיר.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On פברואר 21, 2007 at 7:39 pm

    לא יכול שלא לצחוק מהאקזק הפטאתית. זה כל כך "אויש חדרת לבבל ספייס שלי"… פריקי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: