כאב אשכים, סיפור מיום בחירות

 

גם אז היו אלה מפלגה ומנהיג שהלכו לקראת ניצחון ידוע מראש, אבל הדברים היו רחוקים מייאוש. נהפוך הוא. תקווה ותוכניות לעתיד היו על סדר יומה של ארצנו הקטנטונת באמת. כל המפלגות זוהו אז באמצעות אות אחת בלבד מתוך הא-ב, וגם ילדים כמונו יכלו להסתדר עם מפלגות שסימניהן בקלפי היו א', ב', ג', ד', ח', מ' וכן הלאה. הקלפיות היו מקום בילוי, והפתקים קלפי משחק, יום של חג לדמוקרטיה עדיין לא קראו לו, רק יום חופש מלימודים.
העננה היחידה שהעיבה על מערכת הבחירות ההיא הייתה המטלה שהורידה עלינו המורה יוכבד עם צאתנו לחופשת יום הבחירות: ללמוד בעל-פה 80 פסוקים בתנ"ך. המורה יוכבד נתנה בחירה חופשית, איזה פסוקים שנרצה, והבטיחה לבחון אותנו למחרת הבחירות.

זה לא היה מה שהיום, כשתלמידי ישראל לא מכירים את ספר הספרים. אז למדנו גם למדנו תנ"ך, ואף שיננו פסוקים, אבל שמונים פסוקים זה בכל זאת משהו, אמרתי לעצמי, ועזבתי את חבריי, משתוללים בפתחי הקלפיות ומשליכים פתקים זה על זה, ומיהרתי הביתה.
פתחתי את ספר בראשית, בררתי חמישה פסוקים שיוכיחו למורה שאני תלמיד נבון, דקלמתי אותם לחלל האוויר שוב ושוב ואז חיכיתי בדממה, לוודא שהם נקלטו בראש. בחרתי קבוצה נוספת של פסוקים, יריתי לאוויר, ושוב עשיתי וידוא קליטה. במחזור השלישי חיפשתי כבר פסוקים קצרים במיוחד. אבל אלו, כמו המקומות הטובים באולם הקולנוע, נשארו רק בשורות נפרדות, בפרקים מנותקים בספר, ומערכת עיכול הפסוקים שלי החלה להשתבש.
שמונים פסוקים בעל-פה, אמרתי לעצמי, משהו פה לא בסדר, לא ביום בחירות. פניתי לאבא שלי. אבל הוא, לאחר ששקל את הבעיה, פסק לטובת המורה יוכבד, והודיע לאימא שלי שהוא הולך להצביע ולא יחזור עד סוף היום. אבי מעולם לא גלגל אתי בנושאים פוליטיים, אבל לפי הדרך שבה קיבל את דין המורה, חשדתי בו שקיבל גם את עליונותה של מפא"י.
לא היה טעם להטריד את המורה יוכבד. לטלפון לא הייתה לי גישה, ולאחר שביקרנו בביתה פעם אחת כמשלחת תלמידים ורוצצנו על רגלה כד חרס עתיק, היחסים אתה מעולם לא חזרו לתקנם. חזרתי לשכונה. מעט החברה שנשארו בקלפי כבר דחפו פתקי מפלגות מגולגלים זה לאוזנו של זה. שמונים פסוקים, משכו בכתפיהם, נפלת על הראש.
המשכתי משם לבתי התלמידים הטובים, אלה שתמיד שומעים מה שהמורה לתנ"ך אומרת, אבל חשכה הקבילה את פני. רק בביתו של אברם זיהיתי אור. אברם לא היה התלמיד הכי טוב בכיתה. הוא היה ילד שמוענש בקביעות בידי הוריו. אמו הייתה מבטיחה תמיד שאביו יגיע הביתה ויעשה לו סוף, ואכן זעקותיו הנוראות היו נשמעות בשכונה מדי ערב.
אמו של אברם פתחה והכניסה אותי לסלון. הוא יצא מהחדר השני, כאילו היה נתון שם באחד מהעונשים שלו. אביו בא ונעמד מאחור. מה אתה רוצה, שאל אברם. בחירות היום, אמרתי לו במבוכה. מה אתה רוצה, חזר ושאל בקול מאיים. שאלתי אותו אם הוא למד בעל-פה את שמונים הפסוקים. איזה שמונים פסוקים, שאל אברם.
זאת הייתה טעות לבוא אליו. אברם היה הילד הכי פסיכי בבית-הספר. הוא נהג לרדוף אחרי הבנים בכיתה ולמשוך להם באשכים עד שצרחו מכאבים. מולקולו, כך קראו לו תלמידים בכיתה מעלינו והסבירו, כי מולק הוא לו. הכינוי הזה רק העצים את הפחד שהטיל, הוא וכמה מעבדיו הנרצעים, שהפכו מולקים זוטרים שלו. אברם היה הילד האחרון שילמד שמונים פסוקים בעל-פה.
איזה שמונים פסוקים, התעניין כעת האב. שום פסוקים, הרים אברם את קולו, הוא פשוט לא שמע טוב. אביו התחיל להנהן בראש, צובר תנופה. הוא לא שמע טוב, מה, ואתה, מה אתה, לא שומע כלום, אתה-אף-פעם-לא-שומע-כלום, הפריד אביו של אברם בין המילים בעזרת סטירות איומות. אברם נמלט מפניו חזרה לחדר, ואני מיהרתי החוצה, לחדר המדרגות, נסער מהמראה.
קריאתו של אברם השיגה אותי בחצר. הוא הציץ מאחורי וילון חדרו, זקף את זרועו כמו פסל החירות, אסף את אצבעותיו לאגרוף, והדגים לי כיצד הוא מולק אשכים.
יום הבחירות הגיע לסיומו. כל החברה התפזרו לבתיהם, ורחבת הקלפי הייתה מרבד זרוע אותיות. בבית מצאתי רק את אמי. ביקשתי ממנה שתפטור אותי מחובת הלימוד. אבל אימא שלי לא קיבלה החלטות בניגוד להוראות שאבי השאיר.
כל עניין שמונים הפסוקים מעולם לא התברר עד תומו. למחרת, המורה יוכבד לא קראה לאיש ללוח, וכל התלמידים שתקו. אולי לא הבנתי נכון, ואולי היא סתם שכחה את עניין הבחינה, כמו כל ההבטחות שניתנות לפני הבחירות. כשגמרו לספור את הקולות הסתבר שמפא"י שמרה על כוחה. כעבור מספר ימים, השיג אותי אברם בפינת המסדרון ומלק לי את האשכים.
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: