להזמין את פול ורינגו לישראל

 

קראתי הבוקר על מופע הראווה "LOVE" המבוסס על שירי הביטלס שהועלה בבכורה ביום שישי בלאס וגאס, בנוכחות פול, רינגו ואלמנותיהם של ג'ון וג'ורג'. אינטרסים כלכליים מן הסתם, ריכזו שם את כל הנציגים החיים (גם ג'ורג' מרטין נכח), ולא יכולתי שלא לתהות מה היה מביא את החבורה, ובקיצור את פול ורינגו, לישראל. אפשר במסגרת חגיגות יומולדת 64 לפול, אולי מחווה אינסופי נוסף לשמעון פרס, או סתם טקס נישואין של אחת משושלת דיין. היה רצוי להביאם לקונצרט (בסדר, שיהיה צדקה) של פול וגם אם לא לצורך מופע, ביקור כזה היה עושה את התיקון ההיסטורי, גם אם במאוחר, גם אם רק ברמה הסימבולית, לאיסור הבאת החיפושיות לישראל, פיגוע-תרבות שלאחרונה מלאו לו 40 שנה.

אולי אני חוני המעגל שהיה רדום איקס שנות-תרבות ולא יודע שגדל פה דור ערל עם סדר יום חדש.  אבל די היה לראות את ההתרגשות והעוצמות סביב הופעת רוג'ר ווטרס ותהילת הפינק פלויד. השיירות לנווה שלום הוכיחו שאנשים יחצו פה ארץ שלמה להתחבר למשהו שהוא גדול ממוסיקה. זה היה כך עם הופעתו לראשונה של בוב דילן בישראל בשנות ה-80' וגם עם שובל החשמל שהדליק פה לאונרד כהן בתחילת שנות ה-70, ורבים רבים אחרים. ברוב המקרים אנחנו מתחברים אליהם אחרי שיא תהילתם, אבל כך גם בספרות, מתרגמים אצלנו יצירות קונטרוברסליות שנים רבות אחרי שכל המהומה שככה. טוב מאוחר מאשר לעולם לא. טוב לקרוא אותם, טוב להתבונן בסרט שהסעיר את אבותינו, טוב להתחבק עם רוקרים קשישים.
האיסור שהטילה הממשלה על הבאת החיפושיות לישראל הוא הערת שוליים מבישה, שכדאי להתייחס אליה ולא סתם לשוב ולאזכר אותה או להגחיך אותה, כמו איזה שלד מתפורר שבועטים בו.  ההתייחסות המתקנת היא בוודאי ראויה וחשובה לא פחות מאשר האיחוד של סמי וסוסו.
 
ורק בשביל המסמוך והדיוק ההיסטורי, קבלו את הציטוט המלא, מליאת הכנסת, 10.1.1966, דברי סגן שר החינוך והתרבות אהרן ידלין, בתשובה לשאילתא של ח"כ אורי אבנרי:
 
על יסוד מאמרי הביקורת שפורסמו בארץ ובחו"ל, ועל יסוד הדינים והחשבונות הרבים והתצלומים השונים שהגיעו לוועדה (הבין-משרדית העוסקת במתן היתרים והמלצות לממשלה בקשר עם הופעת אמני חוץ בישראל – ד.ש.), הוברר לוועדה כלהלן:
 
א.      מבחינת אמנותית אין לקבוצת זמרים זו ערך ראוי לשמו.
ב.       הופעות הלהקה היו מלוות בכל מקום בצריחות היסטריות, בהשתוללויות ובהתפרעויות של בני נוער.
ג.        היה צורך תמיד להעמיד את המשטרה במצב הכן וזו הוזעקה כמעט לכל מופע ומופע.
ד.       המופעים עצמם הסתיימו בקטטות ובפצועים שהובלו לבתי חולים.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קיינן  On יולי 3, 2006 at 6:29 pm

    ניסוי מחשבה : נניח ששאילתה כזו מתקיימת היום וכמקודם נתקלת בסירוב, איך היתה נראית ההצדקה? ץ

  • beatles forever  On יולי 22, 2006 at 12:24 am

    חבל שזה קרה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: