פיליפ נוארה מ"סינמה פרדיסו" הלך לאולמו

 

 

בחדשות של עשר הודיעו על מותו של פיליפ נוארה. השחקן הצרפתי הגמלוני הזה זכור מ"הדוור" ו"אלכסנדר המאושר" ו"הזלילה הגדולה" ומאינסוף סרטים. אבל אם היה צריך לבחור סרט אחד שהאיש היקר הזה ישאיר לנו, יהיה זה "סינמה פרדיסו". סרט שסצינת הסיום שלו מגדירה מהי חווית הקולנוע, מהי אהבת הקולנוע.
נוארה שיחק את אלפרדו המסריט, זה שחונך את טוטו הילד, תחילה בבית הקולנוע של העיירה הפרובינציאלית הקטנה ואחר כך בבגרותו, כשהוא מגרש אותו לחיי עשייה ברומא, שיהיה במאי קולנוע. בסוף הסרט טוטו חוזר ללוויה של אלפרדו כשהוא קולנוען מצליח ואדם אבוד, לאחר שוויתר על אהבה ורגש בחייו האישיים.

בית הקולנוע הרוס, אהובתו של טוטו נישאה לאחר, ולאחר הלוויה הוא חוזר הביתה לרומא עם סליל של סרט שאלמנתו של אלפרדו מעבירה לו. הוא מתיישב בחדר הקרנה, ועל המסך רצים שברי סצינות, קטעים שאלפרדו ערך עבור טוטו, סצינות של נשיקות מסרטים, עוד נשיקה ועוד נשיקה, כל הקטעים שאלפרדו נאלץ לצנזר בהוראת הכומר של העיירה, רגעים של רגש ושמחה וחושניות קולנועיים. טוטו הבוגר צופה במונטאז' הזה ואינו מסוגל להכיל את גודש רגשותיו, ויחד אתו כל הצופים בסרט.

 

 

למה הסצינה הזאת, המסיימת את הסרט, מרגשת את טוטו ואותנו? כי גם אנחנו לא חיברנו את החיים שלנו, מקצועית ורגשית, לחתיכה אחת. כי גם בסרט שלנו מישהו, סמכות הורית או חברתית, אמרה שאסור ואסור ואסור, ואולי, אם הסרט שלנו היה מושלם, גם החיים היו מושלמים. זה מן הסתם בלתי אפשרי, אבל אלפרדו, בשם אהבת הקולנוע ואהבתו את טוטו, שב בסוף הסרט והחזיר לו את החלקים החסרים של עברו. אם לא בכיתם עד כה בסרט, זה רגע שאי אפשר להתנגד לו.
והיום, פיליפ נוארה, השחקן שכה היטיב לשחק את אלפרדו, הלך לאולמו. כן, אפשר להמשיך לבכות.

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ערס פואטי  On נובמבר 24, 2006 at 8:44 am

    מהדברים שגורמים לאנשים מהיישוב לבחור ו/או להישאר במקצוע גם אם המקום והזמן והעיסוק לא מזמינים זאת. אלכסנדר המאושר, לעומת זאת, הוא ממתק שככל שעובר הזמן טעמו העדין משתבח. יש לי עותק קצת קלוש ב-VHS, והשבוע לכבוד פיליפ נצפה בו שוב. אם כי, כמובן, אסור לצפות באלכסנדר! (תדמיינו שאת שלוש האותיות האחרונות מבליעים במהירות) בערב שלאחריו אתם אמורים לעבוד.

  • אודי שרבני  On נובמבר 24, 2006 at 1:37 pm

    היי דוד,
    תרשה לי לחלוק עליך. אני חושב שהסצינה הזאת מרגשת אותנו (בכיתי, גם בכיתי) כי היא עוסקת במחווה, בבין אדם לאדם.
    היא עוסקת בזמן הזה שעובר ואתה מבין שהוא, "הזמן", היה קיים רק כשהקדישו לך מחווה: טוטו לא הבחין (כביכול) בזמן הזה, אבל ברגע שמראים לו על ידי קולאז' הוא מבין שמישהו, כל הזמן הזה, סחב אותו בלב, הקדיש לו, חיבר לו- היה התחלה אמצע וסוף שהוא לא מודע להם, וברגע שראה זאת, הבין שמישהו סחב אותו, את טוטו כל הזמן הזה. וזאת מעבר להסבר שלך, הנכון, של פרי אסור וכו'.

  • דוד שליט  On נובמבר 25, 2006 at 12:52 pm

    מסכים אתך, טוטו נרגש מהמחווה, כמו שאתה קורא לזה, אבל מכיוון שמדובר פה בסרט על קולנוע ולא ברומן ספרותי על קולנוע והוא מכוון לאנשים שגדלו וגדלים על קולנוע, אני חושב שהסצינה המסיימת הזאת מתפוצצת מאפשרויות ופירושים, שהם הרבה מעבר למה שניסחתי בפוסט הקטן הזה. לדוגמה, תחשוב על זה שהבמאי טורנטורה שחרר למסכים לפני כמה שנים את גרסת הבמאי של הסרט, כלומר הוא עצמו החזיר לסרטו את 'הקטעים האסורים' שהמפיצים גרמו לו להוציא בהפצה הראשונה. אני גם יודע שהסרט הזה נלמד במכללות דתיות לקולנוע כמקרה של פולחן דתי. ואפשר להמריא עם הסצינה הזאת עוד ועוד, לאן שרוצים

  • אודי שרבני  On נובמבר 25, 2006 at 2:38 pm

    מה זאת אומרת פולחן דתי? אם תוכל לפרט, אשמח

    טעטד דבר שלא הבנתי: אמורים היו להיות הקטעים האסורים מלכתחילה? בתוך הסרט? אז אם כך, מה היה הסוף, השתנה? מה טוטו יכול לראות בסוף

  • דוד שליט  On נובמבר 25, 2006 at 3:28 pm

    אודי, אם תשיג את הספר "נח בצ'יינהטאון קין בקסנדו" של חיותה דויטש, תוכל לקרוא כמה וכמה פירושים מעניינים על סרטים מוכרים וסוגיות דת ומוסר. בעניין פרדיסו, דויטש מפרשת כמובן את בית הקולנוע כגן העדן האבוד, ואת הניסיון לחרוג מחווית הצופה לעשייה קולנועית כמובילה לעיוורון (של אלפרדו) ולחטא של היציאה את גבולותיו לעיר הגדולה. אם זה מעניין אותך, תשיג את הספר, אני בטח חוטא כאן לכמה מפירושיו.
    בעניין גרסת הבמאי, הבאתי אותה כדי להראות שכמו שלטוטו היה סרט שלם, שממנו נעקרו הקטעים במצוות הכנסייה, כך לטרנטורה היה סרט שלם שהמפיצים חתכו לו, כדי שיהיה יותר "מסחרי". גם לטוטו וגם לטרנטורה הושלמה תמונת עולמם, לכאורה, והם חזרו לגן העדן האבוד שלהם. אגב, בסצינת הסיום אין הבדל בין שתי הגרסאות, מדובר בחמישים דקות לערך שהוחזרו לסרט ומתייחסות לסגירת מעגל ופגישה של טוטו עם אהובת נעוריו

  • אני  On אפריל 8, 2008 at 4:19 pm

    בבקשה בבקשה מי שיכול לשלוח לי את הסרט סינימה פרדיסוו…
    זהה דחוף!!
    עניין של חיים או מוות..!!!!!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: