חברים, יש לנו צילום מנצח

 

 

צילום: חגי אהרן

 

במהלך המלחמה הכושלת של הקיץ חיפש הצבא צילום מנצח, ואין. בסוף השבוע חילצה לעצמה המשטרה משהו קרוב לזה, עם תפיסתו של האנס בני סלע.  החברה הישראלית חולה חולי מתמשך, והיא משתעשעת עם עצמה במין רולטה רוסית, כל פרשה (סלע, רמון, קצב) היא ירייה ברקה, ואחת מהן תתגלה כפצע אנוש, קטלני.
כתבתי באחת התגובות בשבוע שעבר שפושע המין ברח כדי לשדרג את מעמדו בכלא, ואמש קראתי אצל עו"ד רונאל פישר ב"גלובס" גרסה קשה יותר, שסלע ברח מאימת הסוהרים לא פחות מאשר מאימת חבריו הבועלים. לפי פישר, מאחורי חומות הכלא מתנהלים דברים אפלים, שהמפכ"ל והשר לעולם לא יקימו ועדת חקירה כדי לברר את טיבם. שמץ מזה ראינו בהתנהגות השוטרים בליל שישי בנהריה.

 
הצילום של סלע המעוות פניו בכאב הזכיר לי בהד תצלום מפורסם אחר מנובמבר 1963, דלאס, טקסס. גם שם נתפס פושע שדמו הותר, לפחות בעיניו של אותו צדקן ג'ק רובי, שירה בו לעיני המצלמות. הפועל shooting באנגלית, משמש גם לירייה וגם לצילום. השאלה היא מה תפקידנו אנו, האזרחים-הצופים, התפקיד הפסיבי והאקטיבי, לנוכח תצלומי הניצחון הללו.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אודי שרבני  On דצמבר 11, 2006 at 10:37 am

    דוד, ההבדל הגדול הוא שבתמונת השחור לבן, אין את מבנה הצילום המרגיז כמו בראשון;צילום תפיסת כריש (לא מטאפורה אלא דג) או להבדיל תפיסת מפורסם במסעדה מזרחית בדיוק לפני הביס והתאגדות סביבו על ידי בעל המסעדה כמו שהיה פעם

    סתכל על השוטר הימני שלנו, הוא כל הסיפור, תראה איך הוא קופא על מקומו בשביל לצאת טוב, ממש נותן את "הצד הטוב שלו" אליו הגיע למסקנה שלאחר שיטוט באלבומי התמונות שלו

  • אורן  On דצמבר 11, 2006 at 1:57 pm

    יש סיפור קצר של סינתיה אוזיק שמתאר בדיוק את זה – צלמת שמדמיינת שהיא יורה מאובייקטים ופוצעת אותם בכל צילום. נדמה לי שזה באוסף שתורגם בעברית בשם ריחוף (אני לא זוכר מה השם העברי של הסיפור עצמו אבל באנגלית זה כמובן – שוטס).

    ובקשר לתמונות – אין בתמונות האלו טעם טוב במיוחד אבל הן גם לא מעידות על התעללות בבני המסכן. מצלמים אותן (ואותם) כי הסתיים מצוד ארוך ומתוקשר והתפיסה היא שמחת עניים של המשטרה המושפלת. הוא כבר ברח פעם (עם אזיקים?)אז מחזיקים אותו חזק, זה עדיין חוקי.
    אז הוא עושה פרצוף מסכן. אז מה.
    צריך לשמור על זכויותו אבל לא חייבים לנהוג בו בעדינות ולאחוז בו כמו שמובילים שכן עיוור.

    אז על מה הקצף הגדול – על זה שלשוטרים יש גם צד וולגרי?! על החיוכים הזחוחים של ה"בכירים"?
    לא רק לשוטרים יש צד כזה…
    קצת פרופורציה.

    (וכמובן שאין הצדקה לתת לו מכות וכו' וכו'. אני מתייחס רק לתמונות)

  • דוד שליט  On דצמבר 11, 2006 at 5:11 pm

    השוטר מימין אכן בולט בהתכווננותו, הוא כמעט מדגמן לצד סלע, שים לב לאצבע האינדקס שלו שלוחה קדימה, כאילו היה אוחז בכוס יין, בהחלט לא האחיזה שהיית מצפה משוטר את העבריין שזה עתה נתפס. מזכיר לי שוטרת אחת של השב"ס שמפורסמת בהתלוותה וישיבתה לצד מיטב העבריינים שהובאו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעשרים השנה האחרונות. בוקי נאה בתקופת חדשות, הקדיש לה אפילו כתבה. המצלמה עדיין עושה את זה לאנשים

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 11, 2006 at 10:55 pm

    הדו משמעות של שוטנג מומחשת
    היטב בסרט בלו אפ

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 11, 2006 at 10:57 pm

    blowup, michaelangelo Antonioni

  • צ'וקר פושקה  On דצמבר 12, 2006 at 4:57 pm

    לפחד פחדו נורא שבועיים ואיחלו לו מוות נורא
    לכשנתפש, טבעי שהגיעה עיתונות לסקר, אבל אז
    הצילומים, שומו שמיים,הצילומים!!! לא נעימים לעיניים
    השוטרים נתפשים בעיני הציבור כצדיקים בסדום
    איך הם העזו להחזיק אותו ככה ולחייך למצלמה עם האצבע המדגמנת, איך?
    ממש לא מכובד ששוטרים במילוי תפקידם ידגמנו
    ליד אנס מטורף ואלים, אוי ואבוי.
    הציבור לא לוקח בחשבון ששוטרים שתפשו את האנס שנמלט מהם , עניין שישב להם בנשמה שבועיים של
    ייסורי מצפון לא יהיו מאושרים.
    למה מה?
    אסור להם?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: