הו דיאנא (מחווה לשרון רז)

 

 

נסעתי אתמול לנצרת אחרי שנים שלא הייתי בעיר. בת זוגי העירה בציניות שכמו כל גבר ישראלי, רק זיכרון הצבא עוזר לי להתמצא בעיר הערבית (מחנה פיקוד צפון היה ממוקם פעם בכניסה לעיר). אחרי שגמרנו את עניינינו סיפר לי בן שיחי, לשאלתי, כי אין בית קולנוע בנצרת כבר שנים. היה בקניון וסגרו וגם בקניון החדש שייבנה בין נצרת לנצרת עלית, לא יהיה. זה סיפור מוכר בערים ערביות וביישובי פריפריה בכלל, וחבל לחזור עליו. ביקשנו שימליץ על מסעדה, והוא כיוון אותנו כמו תיירים לרגע, אל מסעדת דיאנא. שאלתי אותו אם יש קשר לקולנוע דיאנא. כמובן, ענה, המסעדה נקראת על-שם בית הקולנוע, שניצב מולה בצדו השני של הרחוב ונסגר זה מכבר. על חלק מהבניין ניצב כעת סניף סופר פארם.

הלכנו לראות. המסעדה ממוקמת ברחוב הראשי של נצרת, רחוב פאולוס השישי, על-שם האפיפיור שכיבד את העיר בביקורו במחצית שנות ה-60', אבל כולם אומרים רחוב דיאנא. כמו הקולנוע. גם זאת תופעה מוכרת, בתי קולנוע שנעלמו וממשיכים להקרין על סביבתם. כמו אברים שנכרתו מגופנו, ואנחנו עדיין חשים אותם. ברחוב דיאנא מצאתי גם את מכבסת דיאנא ומכון לימודים סניף דיאנא.

נכנסתי למבנה הפאסאז' הצמוד לקולנוע שהיה, ובעל חנות החשמל גילה לי שבעצם היה פה עוד קולנוע, קולנוע נצרת. לא מיתולוגי כמו דיאנא, אבל בקפה סעדי אליו נכנסנו לקנות פיצוחים, עדיין כותבים על השקיות "מול קולנוע נצרת", שנדע איך לחזור אליהם.

 

 

חזית בתי הקולנוע שהיו, המבנה המקורי מאחור.

 

הכניסה לקולנוע נצרת, כיום מועדון מאוואל

 

שקדים, 6 שקלים למאה גרם, פיצוחים לקולנוע שהיה

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלינור ברגר  On אפריל 13, 2007 at 12:42 pm

    פשוט מדכא. פעם, בשנות השמונים, זה נראה כמו משהו דמיוני – כשראינו את "ספלנדור" של אטורה סקולה ואת "סינמה פרדיסו" של ג'וזפה טורנטורה, על בתי קולנוע שגוססים ומתים, ואחר כך הסרט של בני תורתי, "ככר החלומות", על בית הקולנוע בשכונת התקווה ו"סאנגם"…

    ועכשיו יותר ויותר ערים נטולות בתי קולנוע, או בתי קולנוע שלא ראויים לשמם, נטועים בתוך קניונים, מפלצות בטון נטולות כל רומנטיקה, מכוונות רק למכור לנו עוד ועוד נעליים ובגדים שאנחנו לא צריכים, ולא חלומות לנפש, וסרטים נפלאים – האם יש עדיין סרטים נפלאים?

    אולי בתי הקולנוע גוועו, כי הקולנוע מת. עוד ועוד סרטים איומים ונוראים שוטפים את המסכים הקטנים שבבית והגדולים שבבית והכאילו-גדולים שבבתי הקולנוע שבקניונים (שברוב המקרים הם בעצם סוג של טלוויזיות גדולות)

    והסינמטקים – מי מנהל את הסינמטקים ומה מקרינים בהם, בסינמטקים, שהיו אמורים לשמור על גחלת הטעם הטוב?

    בתי הקולנוע הם רק בנינים. הם סמל למוות.
    "מתנו עוד בטרם טבענו", זה שם האלבום החדש של מודסט מאוס, וזה מה שקרה

    קודם אתה מאבד את האמנות, את הרוח, את הרוחניות, את הטעם, את הרגש, ואחר-כך באים האנשים עם הסלולאריים המצלצלים רינגטונים באולמות החדשים והסרטים המחפירים ברמתם, המחרידים באלימותם, המטופשים עד כדי עלבון לאינטיליגנציה של האדם הפשוט, שבסך הכל רוצה לראות סרט שיש בו יופי, ולא רק משחקי מחשב, התפוצצויות או דיאלוגים אויליים בקומדיה רומנטית מספר 23,489 מבית היוצר ההוליוודי המחורבן

    יותר אנשים מורידים סרטים בחינם ברשת, או צורבים ב-DVD ומעבירים מאחד לשני, מאשר אנשים שהולכים לבתי קולנוע.

    אבל האנשים שאוהבים קולנוע גם אוהבים בתי קולנוע, ואלה האנשים כמוני, כמו שרון רז, כמו דויד שליט, שכבר הרבה מאוד שנים לא מקבלים יצירות ראויות…

    ….או שמקבלים יצירה טובה, לא גאונית, טובה, פעם בשלוש שנים, באיזשהו פסטיבל.

    הבנינים הישנים של בתי הקולנוע יישארו כרקויאם מבטון לעבר מפואר של אמנות נפלאה, שהיתה פעם, ואיננה עוד.

    אין ברגמן. אין פליני. אין אנטוניוני. ואין ברסון. ואין היצ'קוק, צ'פלין, ולוק בסון הפסיק לעשות קולנוע, וקן ראסל של "משיח פרא" ו"נשים אוהבות" הוא בדיחה רעה, וים ונדרס שכח הכל, ונשארנו עם קולנוע מהמזרח הרחוק, שהוא תמיד ליד – אף פעם לא ממש נוגע ופוגע, תמיד ליד. יפה, מעוצב, אבל זה לא זה.

  • בועז כהן  On אפריל 13, 2007 at 6:08 pm

    יותר ויותר ערים בישראל הן ערים-ללא-בית-קולנוע. כנראה שאין לזה דרישה.

  • שרון רז  On אפריל 14, 2007 at 3:09 pm

    תודה רבה, דוד, נהניתי מהמחווה ומהפוסט הזה. נצרת, מקום מעניין שטרם ביקרתי בו אם אני זוכר טוב, לצערי. זה מדהים איך בתי הקולנוע הללו עומדים, אלה שעדיין עומדים, וכאילו עדיין מקרינים על הסביבה למרות שאנחנו שוכחים אותם והם מתים בפנים. כל כך חבל שהמבנים המרתקים הללו לא משרתים יותר את הציבור שאכן בגד בהם.
    אלינור ברגר, כתבת יפה.

    איך היה הקבאב?

  • דוד שליט  On אפריל 14, 2007 at 9:04 pm

    שלנו נהייה דחוק, סגרנו על משהו בפיתה במסעדת דיאנא העממית, יש מקום כזה מול דיאנא הגדולה, ונסענו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: