ירון זליכה מדבר קולנוע

דברים שנשא חשב האוצר בפני אנשי תעשיית הקולנוע, ברוח יום הכיפורים. לא חומר שמגיע לעיתונות

 

אישי ציבור שמדברים על קולנוע תמיד מעוררים בי תערובת של סקרנות וחשד. סקרנות של ילד שרואה 'איש חשוב' אצלו בשכונה וחשד, מה לאיש השררה ולאתר החלומות שלי. מאז החלו לחלק פה פרסים בטקסים טלוויזיוניים, זה ממש לא בעיה לחלץ מהם טקסטים בנושא הקולנוע. כמה אמירות גולמיות, ציטוט המשקף את חשיבתו של האיש, משהו בנוסח if you want to shoot, shoot, don’t talk  מ"הטוב הרע והמכוער", והבטחה לכסף. לעושי הסרטים באולם זה מספיק.  
ד"ר ירון זליכה הרקיע בחודשים האחרונים מרמת הפקיד הבכיר במשרד האוצר לספירה של לוחם-צדק מאיזו הגדת-עם. בסקרנות וחשד ליוויתי אותו כשעלה שלשום לדבר בכנס הכלכלי לקולנוע של "הארץ" שנערך בסינמה סיטי.  "אני מצטער לראות שהאולם לא מלא", היה משפט הפתיחה שלו ולרגע נרתעתי, האם אנחנו (והיינו לא מעטים באולם) עומדים לצפות בהפגנת אגו ראוותנית של האיש המוכשר והמדובר הזה?

קולנועני ישראל, אני ואתם נסייע לגאולה (צילום: חיים טרגן)

זליכה פתח ואמר שידבר על קולנוע ועל אמנות בעתות משבר. לשם כך נתלה בסרט "אנדריי רובלב" של אנדריי טרקובסקי. שתיקה באולם. מה לקולנוע שפונה לאליטה של צופים ולצלצולים ולרעשים של כנסים כלכליים? וכבר מספר לנו זליכה על רובלב, האמן הקורס לנוכח הרוע שסביבו ברוסיה של המאה ה-15, והופך לנזיר וקבצן נודד, ומגיע לכנסיה, שם בנו היתום של יוצר הפעמונים לקח על עצמו להשלים את משימת האב. חשב האוצר, ששום דבר בקורות חייו (אלה המפורסמים באתרים) הלא-ארוכים, אינו מעיד על עניין ועיסוק כלשהו בהוויה התרבותית, החזיק את הקהל בסיפור הסרט, עד רגע השיא הפלאי של צלצול הפעמון, רגע של ניצחון האמונה והאמנות.
בעתות המשבר שלנו, החזיר זליכה את הנוכחים לכאן ועכשיו, ומנה את המלחמה בלבנון, הטרור, השחיתות השלטונית שממשיכה לפגוע, "דווקא בשנים האלו מגיע הקולנוע הישראלי לשיאים חדשים", ועוד שב החשב ומנה באוזנינו סרטים על אמנים כמו "מסע השחקנים" של אנגולופולוס ו"מסעות סאליבאן" של סטארג'ס ו"ילדי גן העדן" של קרנה, ועד "החותם השביעי" של ברגמן הגיע.
"ברגמן בוחר להציל מהמגפה דווקא משפחת שחקנים, ואף זאת דרך המשחק, משחק השח של האביר מול מלאך המוות", אמר זליכה והוסיף ופירש בשמות הנוצריים של בני המשפחה, מיה-מריה, יופ-יוסף, "ורק התינוק המסמל את העתיד לא נקרא ישו אלא מיקל. ביהדות מיכאל הוא הנשלח להילחם בשטן, כנאמר בתפילת יום הכיפור, 'תזכו לשנים רבות'. קולנועני ישראל, המשיכו להילחם על פני החברה בישראל, ובכך תסייעו לגאולה".
כמובן שזליכה גם דיבר והשיב בשאלות על חוק הקולנוע, הנושא שלשמו בא. אני רשמתי דווקא את דבריו האחרים. האם חשב האוצר הוא איש תרבות, או שלמד בהקפדה ותוך הסתייעות במישהו, את הדברים? אין לי מושג. הוא נשמע שוחה בחומר, וגם אם אינו, מה זה משנה? גם נאומים שנכתבים בידי כותבי-צללים שייכים ומשויכים למי שנושא אותם בפני קהל. זליכה כיוון ופגע גבוה, אם על נפשנו ביקש, או על נפשו שלו.


 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז  On ספטמבר 20, 2007 at 11:29 am

    גילוי נאות: זליכה הוא בן דודה של אשתי, משפחה קרובה, ולכן אני משוחד.

    ועם זאת, מדובר באיש אוהב תרבות, ספרות מוזיקה וקולנוע מהמעלה הראשונה. לא רק שעולמו הרוחני של זליכה עשיר ומלא – הוא גם אדם צנוע באופן כזה, שעובדה שאפילו אתה לא ידעת על עולמו הפנימי

  • דוד שליט  On ספטמבר 20, 2007 at 12:22 pm

    אני מוריד את כובעי. משמכמו ומעלה

  • עידית  On ספטמבר 20, 2007 at 12:23 pm

    אני חשבתי שהוא כל הזמן שבוי במחשבות פרנואידיות. מעניין…

  • בועז  On ספטמבר 20, 2007 at 1:30 pm

    לטוב ולרע – ירון זליכה הוא אדם חריג בנוף הישראלי, ובטח בנוף של הפוליטיקה הישראלית.

  • זו ש  On ספטמבר 20, 2007 at 4:19 pm

    מפתיע למדי. העדות של בועז מהימנה עלי יותר מכל הררי הטקסט שנשפכו ונשפכים על זליכה ועל פועלו. עד כה לא ידעתי, באמת ובתמים, מה לחשוב על האיש, שהרי "עדויות" הצטברו משני הצדדים, ובמלחמה העקובה ממלל שניטשת על תדמיתו, פשוט קשה למי שלא מכיר אותו אישית לדעת איפה האמת.

  • ד.ט  On ספטמבר 20, 2007 at 5:49 pm

    זה באמת לא חומר שמגיע לעיתונות, כמו שכתבת בכותרת המשנה.

    קראתי בלי סוף על האיש וגם ראיונות אישיים אתו, ולא היה לי כל מושג שהוא איש תרבות. מעבר לשאלות השחיתות-פרנויה, הוא הצטייר בעיניי כאדם שלבו נתון למאזנים ולדוחות ולא ליצירות אמנות. תודה, דוד.

  • אורה לב-רון  On ספטמבר 23, 2007 at 8:51 pm

    זה מה שחשבתי. עכשיו הוא התעלה בסולם המעלות.

  • חקרני  On אוקטובר 8, 2007 at 10:16 pm

    קולנוע בעת משבר? הסרט ההמדובר נעשה בבריה"מ באמצע שנות ה60, לא בדיוק תקופת משבר שם. אז או שהכותב לא העביר את דבריו של זליכהכהלכה, או שהנ"ל העתיק ממקור לא כ"כ טוב

  • דוד שליט  On אוקטובר 8, 2007 at 11:23 pm

    זליכה דיבר על אמנות ואמונה במשבר ברוסיה של המאה ה-15, תקופת סיפור הסרט, ומשם הקיש לקולנוע בעת משבר בישראל דהיום.

  • דוד  On אוקטובר 12, 2007 at 11:08 pm

    זליכה עובד במשרד האוצר, אבל הוא לא חשב המשרד, הוא החשב הכללי, כלומר ממונה על חשבי כל המשרדים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: