יצחק לבנון, מנוע חיפוש של אדם אחד, נפטר

יצחק לבנון, מחבר "על כל שאלה תשובה" המיתולוגי, נפטר אתמול, בן 93. בפברואר 2004 פגשתי אותו, לרגל יציאת ספר חדש שלו

 

יצחק לבנון לא חשב שזה עוד יקרה לו. שמונה שנים קודם, כשעבר לגור בבית האבות ברמת אפעל, החליט שזהו זה, ופיזר את ספרית הענק שלו: 5000 ספרים. והנה לבנון, מחברם של 'ארצות תבל', 'על כל שאלה תשובה' ועשרות ספרי מידע וטריוויה של שנות ה-60' וה-70',  מנוע חיפוש של בן אדם אחד, מוציא ספר חדש, "כה אמר", ספר המאגד 2,747 אמרות חכמה מכל העולם. זה כבר לא בדיוק היה העידן, אבל המו"ל הנדיב ירון גולן (שהלך לעולמו בשנה שעברה), לא יכול היה לסרב לבקשתו של לבנון להוציא ספר.

הלכתי לראיין את לבנון עבור עיתון "גלובס". פגשתי איש אנרגטי, קל דיבור שרק ביקש שלא אשאל אותו איך הגיע לגילו המופלג. הוא לא התרגש מגילו, אמר שאינו חושש מהמוות וגם לא מתלונן על בדידות. צמחוני, קורא הרבה (בלי משקפיים) וצופה בתחנות טלוויזיה ככל שאפשרו לו שמונה השפות שהוא שולט בהן, כולל ארמית.

את הספר הקודם הוציא לפני  15 שנה, אבל אז חלתה אשתו והוא סירב לקבל עבודות. חלק מהמו"לים שעבדו אתו מתו, והצעירים יותר, כשבא להציע להם את ספרו החדש, היו בטוחים שהוא עצמו חזר מארץ המתים. "הידיעה על מותי הייתה נכונה", ציטט לי את מרק טווין, "אבל מוקדמת".

במהלך חייו, לבנון כתב, יותר נכון ליקט וערך, עשרים ספרים, והיה פורה יותר כמתרגם, כ-200 ספרים. "בתקופה שתרגמתי ופרסמתי הסתובבה שמועה שאני 'מעסיק כושים'. חשבו שאני עובד כמו אלכסנדר דיומא, שהיה קונה ספרים שלא הצליחו, משכתב אותם ומפרסם תחת שמו".

אז איך הספקת?

"כתבתי בקצרנות. הכתיבה שלי הייתה מהירה פי חמש מהדיבור. יש רק אחד שתרגם יותר מהר ממני, אהרן אמיר, מתרגם טוב, ידען גדול, אבל חסרונו שהוא כנעני. הכנענים בטיפשותם, אידיש טרף בעיניהם, ואסור להשתמש בביטויים בארמית, אז אי אפשר לכתוב בעברית מלים כמו אנה ונא, כי זה ארמית. לא יתכן, זה חלק מהעברית. ומה יותר כנעני מארמית, שפה אחות לעברית?"

 

 

צילום: אסנת קרסננסקי

 

הפריצה של לבנון הייתה עם 'ארצות תבל', ספר יסוד בארון הספרים הישראלי.  לבנון פשוט תרגם לדפוס את ההתרגשות שבה ראו הישראלים הראשונים את דגלם מתנפנף בין דגלי שאר האומות. ספרו הוא  אוסף מפורט של נתונים השוואתיים בין כל  המדינות, ישראל הצעירה והגאה כשווה בין שוות. מכל המו"לים רק הוצאת אחיאסף נענו לאתגר. לבנון סירב לתשלום בסך 1500 לירות ("אחיאסף האמין עד יומו  האחרון, הוא נפטר לפני חודש בגיל 97, שאם היה מציע לי 2500 לירות הייתי מסכים"), והסתכן באחוזים. הספר הפך להצלחה היסטרית, הופיע ב-23 מהדורות, והעשיר את לבנון.

עם תחילת עידן הטיסות לחלל ותקופת השקט שבין המלחמות בזירה המקומית, לבנון הפך לבית חרושת של ספרי אנתולוגיה שכוונו בעיקר לדור הצעיר. "מלוא הטנא", "עולם ומלואו", "נכסי החיים", "דורון לנוער", "כיבושי האדם". אבל מעל כולם היה להיט הבר-מצווה של כל הזמנים "על כל שאלה תשובה", שהופיע ב-60 מהדורות. כן, לבנון מודע למיתוס של ציטוט ספרו בסרט "גבעת חלפון אינה עונה". "סצינה נחמדה", הוא אומר.

מה הייתה שיטת העבודה שלך?

"'על כל שאלה תשובה" בנוי על טריוויה, והדגש הוא על הפואנטה. אבל אמרתי, אדם אוהב להראות שהוא יודע לענות, אז במקום שורה אחת, אתן לו ערך של לקסיקון. אפילו יונתן גפן כתב פעם שהוא למד אצלי שהסוסים ישנים בעמידה".

אתה צופה בתוכניות הטריוויה של היום?

"כן, תוכניות מצוינות. הסכומים גדולים מאוד, מעבר לכל פרופורציה, אבל זה מעודד לדעת ומעודד לזכור. אני יודע את רוב התשובות. תולדות היישוב, השכלה כללית, היסטוריה. רק ספורט לא, וגם לא זמרים וזמרות. הנכד שלי השתתף ב'מי רוצה להיות מיליונר?'. הוא הרוויח 32 אלף שקל, אבל הפסיד בסוף בצורה מכוערת".

למה מכוערת?

"שאלו אותו איזה מין ציוני היה חיים וייצמן. הוא צריך היה לדעת שויצמן היה ציוני סינטתי".

ציוני סינתטי?! מי מסוגל לדעת תשובה כזאת?

"כל אחד צריך לדעת! הנכד נעזר בחבר שהכשיל אותו, נתן לו תשובה לא נכונה. במשפחה כעסו, אמרו לו שהיה צריך לקחת את סבא בתור חבר".

לבנון נולד בצפת בשנת 1914, בן למשפחה דתית בת שבע נפשות. כמי שהעובדות נר לרגליו, הוא מדגיש שהיו אלה חיי עליבות, חיים על קצבות. כשהיה בן 14 ירדה המשפחה לביירות כדי להקים יקב, ושבה ארצה כעבור מספר שנים.

הוא עבד כעיתונאי ב'דבר' בין השנים 1940-1954, ריאיין את גיבורי התרבות של התקופה ("אלתרמן לא הסכים להתראיין, ולכתבה ליום הולדתו החמישים נאלצתי לאסוף חומר רקע מחברים") וכתב רפורטז'ות מהשטח ("היה חשוב לפרכס את המנהיגים. לזה נועד 'דבר'"). היכולת שלו לרשום בקצרנות את הדברים שימחה מאוד את העורכים שלו. "הבאתי רישומים מדויקים מאירועים וזה מילא להם עמודים שלמים".

כשפרסם את "ארצות תבל" פרש מעבודתו בדבר, מה שזעזע את הקבועים בעיתונות. הצלחתו עוררה קינאה בקרב הקולגות, והוא בחר לעצמו גם שמות עט. את "אלף אישים" כתב תחת השם יעקב אבישי, יעקב הוא שמו האמצעי, שי הוא שם בנו. כשהמו"לים סירבו שייכנס איתם בשותפות על ספריו, השקיע בנדל"ן. "אני עשיר כקורח", הוא מפטיר כלאחר יד.

אני לא רואה מחשב בחדר.

"הבן שלי ניסה פעם ללמד אותי לעבוד על מחשב, זה היה עינוי בשבילו. אני גם לא שולט באינטרנט. נשארתי נאמן לעט. אני צריך רק מילוי שייגע בנייר, והדבר נכתב מעצמו. אני כמעט לא מוחק, כותב ביד יציבה ומהר".

עכשיו הוא כותב ספר חדש, "אלף דמויות בספרות העולמית". שיידעו מי הייתה נטשה ומי היה פייר, למרות שמי כבר קורא היום את "מלחמה ושלום"? אחר כך הוא מלווה אותנו ליציאה, מה שמזכיר לו אנקדוטה של ג'ורג' ברנרד שו, שגם הוא רואיין בגיל 90. "בסוף הפגישה, העיתונאי נפרד ממנו ואמר 'אני מקווה שאוכל לראיין אותך גם בשנה הבאה', ושו ענה, 'למה לא, אתה איש צעיר'".

 

פורסם בשינויים קלים בתרבות גלובס, פברואר 2004

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני בלוך  On נובמבר 16, 2007 at 5:57 am

    מישהו פעם כתב:"כדי לדעת שמישהו היה עדיין בחיים אתה חייב לקרוא על פטירתו". אכן היה אדם נפלא בעידן שלפני האינטרנט ומנועי החיפוש. גדלנו על ספריו. ובעצם גם היום אתה זקוק למאגרי מידע שינוהלו על-ידי אנשים חכמים כמוהו שידעו לבדוק עובדות ולהפריד בין עיקר לתפל.

  • א לרגע  On נובמבר 16, 2007 at 8:45 am

    באמצעות אחד מספריו.

    החודש נפטרו שני משתתפים בגבעת חלפון.

  • שרון רז  On נובמבר 16, 2007 at 11:04 am

    מעניין ומרתק
    לא ידעתי את רוב הפרטים הללו והאיש מצטייר כמישהו צנוע ומיוחד שתרם רבות לחברה ולתרבות כאן
    נתת כבוד למי שצריך לתת לו כבוד
    תודה על הפוסט

  • מיה  On נובמבר 16, 2007 at 11:28 am

    איזו כתבה מקסימה

  • אריאלה  On נובמבר 16, 2007 at 10:28 pm

    איפה תמצא היום אנשים עם ידע עצום כזה

  • שוקי לבנון  On נובמבר 18, 2007 at 3:40 pm

    לדוד שלום
    אני זוכר היטב את ההתרגשות של דודי יצחק לבנון כאשר באת לרעיינו. מאוד היה חשוב הספר אותו הוציא לאחר דממה בת עשרות שנים. ואכן לאחר הכתבה שלך אזלה המהדורה.. והוא כל כך היה נרגש.. "לא חשוב לי הכסף " אמר לי אז..חשוב לי שהספר יקרא.. יצחק כתב ספר נוסף באותה מתכונת אל לצערנו נפטר המו"ל ועדיין לא הצלחנו למצוא אחר .. הכל מוכן רק להפיק אמר יצחק..
    מקווה שנעמוד במשימה
    ושוב תודה.."

Trackbacks

  • […] בינו לבין היריב. וכמו בספר הישן של יצחק לבנון – "על כל שאלה תשובה" בכל מצב שמביאים אותו (והוא נותן ליריבי האימון לנסות […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: