קולנוע ריאלטו, קזבלנקה, יוני 2000. שש תמונות

"בעיר זרה, דבר ראשון, אני קונה כרטיס כניסה לקולנוע ומשאיר תשר בידי הסדרניות. גם זו דרך להתאזרח לשעה", כתב פעם ניסים אלוני. טיול ברחובות קזבלנקה מרוקו בקיץ 2000, הביא אותי לפתחו של קולנוע ריאלטו, זכר חד-מסכי לתקופה שהייתה. מבנה אר דקו, נפתח ב-1930, 1300 מקומות, שוכן בפינת הרחובות מוחמד אל חורי וסלאח אבן בושאהיב. מדריכי תייתרות לא ממליצים לשוטט בשכונה בשעות הערב, אבל בימיו הגדולים הופיעו על בימתו אדית פיאף וז'וזפין בייקר. מקרין היום סרטים הוליוודיים, בדרך כלל מדובבים לצרפתית, ולכן קשה היה להתאזרח בו כמנהגו של אלוני. הסתפקתי בצילומים.

 

חזית הקולנוע. משום מה ללא תמונות ופלקטים, אף שהוקרן אז "הלוחם ה-13" עם אנטוניו בנדראס.(צילום: דוד שליט)

 

חזית הקולנוע. (צילום: דוד שליט)

 

 

לובי. תמונת המלך חסן השני מעל הקופות. מחווה אבל שנראה ברוב העסקים בעיר, טרם מלאה אז שנה למותו. הנברשת במרכז, כמו בימי הזוהר. (צילום: דוד שליט)

 

 

לובי ועלייה ליציע. (צילום: דוד שליט)

 

 

מדרגות העלייה ליציע. (צילום: דוד שליט)

 

 

קיר לאורך המדרגות ליציע. שילוב אייקונים קולנועיים, מגרטה גרבו של שנות ה-30', ברנדו של שנות ה-50' ועד אלן דלון היפיוף הצרפתי של שנות ה-70'. עיטור קירות שמצדיע לישן ולקלסי, שגם הוא פס מאולמות היום. (צילום: דוד שליט)

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס ח.  On אוקטובר 29, 2008 at 4:54 pm

    תודה ומקווה לראות עוד תמונות ולקרוא עוד רשמים מקזבלנקה בהמשך.

  • דוד שליט  On אוקטובר 29, 2008 at 7:07 pm

    תודה, אבל לא מאמין שיהיה לי מה להוסיף על קזבלנקה. העיר הגדולה הייתה לי תחנה בדרך לוורזאזט, והספקתי רק לתייר בה יום יומיים, לשבת כמנהג הגברים בבתי הקפה, להסתובב בשווקים ולתור אחר בתי הקולנוע שלה. .

  • שרון רז  On אוקטובר 29, 2008 at 7:58 pm

    אכן מקסים ביותר האר דקו הנהדר הזה, כל כך מתאים לבתי קולנוע הסגנון הטרום מודרניסטי החביב הזה, יופי

  • איריס ח.  On אוקטובר 29, 2008 at 8:49 pm

    חבל. אז אולי נעבור לוורזאזט (סליחה על הבורות, אבל איפה זה? ולמה דווקא לשם?). אולי משם יהיה לך מה לספר.
    ומי שנמצא בברלין, יכול גם לראות הרבה בתי קולנוע כאלו: אני תמיד מעדיפה אותם על הקומפלקסים המכוערים והלא מזמינים לראות סרט. יש אולמות עם שולחנות מול השורה הראשונה (לכוס יין) שרחוקה יחסית מהמסך.
    והכי מקסים: אחרי הפרסומות (מה לעשות? להגיע מאוחר יותר) המסך יורד ונפתח שוב לכבוד הסרט. ככה עם כל הטכס בישבן.

  • דוד שליט  On אוקטובר 29, 2008 at 9:57 pm

    וראזאזט, שמונה שעות נסיעה מקזבלנקה, הרי האטלס, נסעתי לשם לכסות סיפור הסרטה. קרה כאמור ב-2000. לא בטוח שזה מעניין היום. הזכרתי את המסע רק כי התכוונתי כאן לפתוח פינה על צילומי בתי קולנוע שתיעדתי ואשר אינם עוד או רחוקים מן העין.
    כיף לשמוע ממך על הקולנועים של ברלין.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: