טופז כפי שסיפרתי לעצמי

לא האמנתי שיש ממש באזהרות ההתאבדות של דודו טופז. האיש חי כל חייו בעין המצלמה, וקריאותיו נראו לי כעוד דרך לעורר עניין וסימפאטיה בסיפור התקשורתי. אודה גם שטופז המנוח נתפס בעיניי תמיד כאישיות טלוויזיונית תפלה ומשעממת. את האיש האמיתי, אם יש דבר כזה, לא הכרתי. וכמוני, מן הסתם, גם צופיו מעריציו. התעניתי בתורנויות שלי בביקורת טלוויזיה בערב שטופז שידר,  ולמראה המכלול בסרטו המצוין של דורון צברי על האיש שהלך מאתנו הבוקר, אני שמח שלא נחשפתי לו בזמן אמת.
הייתי המום למשמע החדשות הבוקר. מכתבות הסיקור, הליווי והאריזה, של האיש וחייו, כבר התרחקתי. ביטוי הברקודות שפלט בזמנו אורי אבנרי על עיתונאיות מסוימות נשמע היום ארכאי ומבוית למקרא דור האוטיסטים התזזיתיים החדש שכותב בתקשורת, כאשר חייו ומותו של אדם הופכים להם לאייטם חפוז.
טופז נותר בעיניי אניגמה. מרגע שבקע מתצלום היפיוף שלו משנות ה-70' כמעט ולא השתנה. בן 63 במותו, טופז התהלך בינינו עם מסיכה של פניו. מין דוריאן גריי מקומי נאה-פנים שעשה עסקה עם שטן המצלמה. לא במקרה טופז מעולם לא הפך לשחקן של ממש, אף שהשתתף בכמה הצגות וגם היה גיבור של סרט עלילה אחד. למעט פרצוף הילד עם החיוך המתעקל, מוישה אורנג'דה,  טופז היה אנטי-שחקן, פרפורמר למען המצלמה, שמעולם לא הרשה לעצמו להיות מכוער, לצלול אל נשמתו ולהעשיר אותנו.
למעשה, טופז שמר על מראהו הטוב גם לאורך כל השבועות שבהם נלקח והובא לבית המשפט. אלה הרגעים שבהם בדרך כלל הולך ודועך הגיבור התקשורתי, ומתחיל תהליך העונש שלו בעיני המסתכל. לא מספיק שהאיש נתפס, אנחנו צריכים לראות את החרטה והאימה בפניו. אבל המסכה של פני טופז לא נסדקה, ולמעט מבטי הפתעה קלים, כמו איש המגיח מחשכת מסדרונות בית המעצר ועיניו מתרגלות למצלמות הטלוויזיה ולהמון, לא נראה בו שינוי.  ואולי בחשבון סופי, עסקת השטן הזאת הייתה רב-צדדית, וגם אני, צרכן התקשורת, הייתי שבוי במראהו הטוב.
אני בספק אם בקצב האירועים החדשותי אנחנו מסוגלים לעכל את טופז ואותנו. שום ראיון בלעדי לא יעשה את זה. הניוזספיק הרגשי והמנטלי של השיח הציבורי-תקשורתי, שטופז וחבריו הסלבריטאים טובלים בהם, מצריך פענוח ופירוק איטי. גם במונחים של קולנוע עדיין לא פיתחנו הבנה ויכולת לתרגם את הריקבון הישראלי החדש ליצירה שתאיר את האיש ואותנו. הבמאי מרטין סקורסזה חזר כעבור שלושה עשורים למתאגרף ג'ייק לה מוטה, אדם שפל ובלתי נסבל, ונתן לנו מבט אל נשמתו. במרחק הזמן הראוי, טופז, עלייתו ונפילתו, ראויים לסאגה ישראלית משלה.
עד אז נסתפק בכמה וכמה דוחות חקירה ותרשימים ומצלמות נסתרות שיבקשו לשרטט את מה שהתרחש בתא המעצר. לסיום, קשה שלא להבחין באירוניה, ואולי בצדק שעשה טופז עם עצמו ברגעי חייו האחרונים. כדי להסתיר את כלי המוות, הוא הערים על המצלמה, זאת שכביכול לא יכול היה בלעדיה ולמענה חי, הפנה לה את גבו ובחר במותו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון  On אוגוסט 20, 2009 at 7:49 pm

    הוא באמת היה אנטי-שחקן, אולי היה יכול לשחק רק בטרגדיה היוונית הגדולה והנוראה שכתב וביים לעצמו. איזה סוף סופוקלסי, אווריפידי, מחריד. בשביל טופז הייתי משתמשת במושגים מעולם התיאטרון ולא הקולנוע, כי המהות שלו טרגית וענקית והפאתוס שלו מרהיב ונורא, והוא בחר סיום של אדיפוס ולא של "המלביש" או אפילו לא של "חשמלית ושמה תשוקה". לא בחר בטירוף, לא בחר למות על הבמה, בחר לעקור את עיניו, ככה, בשידור חי.

    טקסט משובח הנפקת, ויפה תארת את ההלם. גם אני חשה כמוך, הלם מוחלט, שזהה לו רק ההלם שמותו של מלך אחר גרם לו. לפני חודשיים. מלך הפופ. אבל מלכי ועניי עירך קודמים, ומותו של מלך הרייטינג הוא שיעור חשוב, עוד אחד, כזה שלעולם לא נלמד. כמו האיש בלי האף, כך האיש שאין לו פנים הוא הוא הפרצוף המכוער שלנו

    זה הרומאן הגדול הנורא של המאה ה-21, אלה הרסקולניקובים החדשים, אלה דוריאן גריי, מלכים גדולים של שום-ארץ

  • ברט  On אוגוסט 20, 2009 at 11:16 pm

    סוף סוף טקסט שאפשר להתחבר אליו.
    גם אני לא צרכתי מעולם את הסחורה של טופז, לא התעניינתי בהגיגיו בראיונות שפיזר ולא פיניתי לו שום מקום בחיי. לכן הופתעתי לגלות אצל עצמי הלם ומבוכה גדולה שמלווים אותי מהרגע שפרצה הפרשה.
    הטקסט שלך מתייחס בדיוק לתחושותי. יקח כנראה זמן לעכל את הדמות, הסיפור והמשמעות.

  • שחר  On אוגוסט 22, 2009 at 12:06 am

    אהבתי את ההשוואה לדוריאן גריי ואת ההערה שלך על ההערמה על המצלמות

  • א.רודן  On נובמבר 4, 2009 at 2:12 am

    מבחינת הכתיבה העיתונאית הרגישה והמרגשת עוד מימיך ב"מוסף הארץ", בחלק "גלריה" של "הארץ וב"גלובס".כה לחי ! תחזקנה ידיך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: