קרוב ל-400 תגובות היו הבוקר בדיווח אתר ווינט על חייל סיירת מטכ"ל שנעלם אתמול לכמה שעות מאימון שבי (פרטים אצל יודעי ח"ן) של היחידה, וחזר ונמצא בביתו. על מה יש להגיב? כמה זה עלה למדינה/ מסכן/ חסר אחריות/ תניחו לו/ תודה לאל שמצאו אותו/ הוא תמיד היה סקפטי/ בלה בלה בלה.
"מדינה שלמה דאגה לשלומו" המה הלב המשכתב בידיעת ווינט שנכתבה ונערכה באישון לילה, ככה שהם בטח לא עצמו עין, אבל אני דווקא הדפתי מעליי את הדיווחים, וכשזוגתי שתחיה אמרה לי הבוקר שזה סיפור ששווה סרט, אני הייתי בעד סרט על מקרה המוות של שני החברים מהמגזר הדתי, כי כאן לפחות יש מסתורין שאפשר להמריא איתו לאנשהו, בעוד שבסיפור החייל מהסיירת כבר מהתמונות המלוות בווינט – כיסאות פלסטיק כתר בפתח הבית במושב אליו חזר – אפשר מקסימום להמריא הערב לכתבת סופשבוע בשלושת הרשתות. אלה הכיסאות שנראים בפתח הבית בכתבות ההרוגים/נעדרים/שבויים שחוזרות בוואריאציות בסיפור הישראלי המצולם.
חייל נעלם לכמה שעות ביער חרובית, וכל הנורות האדומות נדלקות. בספירת הראשים בכלא אלקטרז לא נלחצו ככה. אז הוא חייל והוא בסיירת מטכ"ל. אז מה? ראשי מדינה נעלמים לכמה ימים וזה נהיה פרק בהיסטוריה. חייל אחד, בנאדם פרטי, יכול להתרחק מאנשים לכמה שעות כי הוא רוצה להפליץ בשקט. אבל ככה זה במדינת-קסרקטין שאנחנו מתנהלים ומנוהלים בה. מי שבמשך ארבע שנים מסרב לבצע חילופי שבויים, סופו שהוא מתערער כשחייל נעלם לכמה שעות באימון שבי. מי אמר חוסן לאומי ולא קיבל?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3924025,00.html
דוד שליט 
תגובות
מדינת קסרקטין.