טיפש עם כיפה רץ אחרי כדור

צילום: רויטרס

כמו רוב הגברים, אני אוהב כדורגל, ומתרומם בזעקה מהספה בסלון, כשמהלך המשחק לא מתנהל לשביעות רצוני. אבל בואו נודה, כדורגלנים ככלל הם לא חבורה שהיה מעניין לשבת איתם אחרי המשחק ולגלגל שיחה שמעבר לשפת-כדורגל, זו שמעוצבת מקלישאות, אותן הם יודעים לפלוט ולהישמע טוב. ולא שצריך את אמירתו של ישעיהו לייבוביץ כדי להעריך שחומר הקריאה הזמין ביותר לכדורגלנים הן כתובות הקעקע שחרוטות על זרועותיהם.
אתמול התווסף עוד כדורגלן שוטה לרשימה, איתי שכטר מהפועל תל אביב, שמיהר לחבוש כיפה אדומה על ראשו ובירך את בוראו לעיני קהל האלפים בזלצבורג, אוסטריה. השופט הוציא לו צהוב, ובצדק.  שופטים למדו להשלים עם טקסי ריצה לעבר האוהדים המנופפים בדגלי הלאום, השתטחויות וערימות, השתחוויות לכיוון מכה, ובעיקר הצטלבויות, מרגע הכניסה למגרש ועד היציאה ממנו. אבל אין סובלנות למשל להורדת חולצות לאחר כיבוש שער, ובוודאי לא לשימוש בעזרים חיצוניים כמו זה ששלף שכטר, בטח לא באירופה שמקבלת חררה מלבוש דתי לא-נוצרי.
חשוב להוסיף שכדורגלנים הם קבוצת בעלי עיסוק שאנו מקבלים באקסטרים קלוז-אפ, כיסוחים ויריקות ותפילות והכל, תודות לטלוויזיה כמובן. השופטים אולי דואגים להתנהגותם הספורטיבית, והספונסרים לכתובות שעל גבם, אבל מי יגן עלינו הצופים מהררי חוסר הטעם והטיפשות הניגרים מהמסך.  שכטר, כך פורסם בעיתון, קיבל את הכיפה מאוהד דתי, הניח אותה בכיסו ושלף אותה לטקס התפילה. השופט הגיב כמו שהגיב, מישהו כתב בתגובה "אנטישמים", וחכו חכו לקבלת הפנים לאוסטרים במפגש הגומלין אצלנו.
ואני אומר,  מי שעולה לשידור לפני קהל של מאות אלפים, צריך להעביר אותו בדיקה, כמו בשדות תעופה. לשאול אותו: התלבשת לבד? יש עליך משהו שיבזה-ישפיל-יפגע בצופים? אולי מישהו העביר לך משהו לפני המשחק?  חזיז, מזוזה, טקסט אלטרנטיבי להמנון הלאומי?  יש אנשים שצריך לדבר אליהם שטויות רק כדי לשמוע ולהעריך  את השטויות שלהם.
נכון ששני אתלטים אמריקאים מנצחים הרימו אגרופים בתנועת הכוח השחור באולימפיאדת מקסיקו 1968, שילמו מחיר כבד, ועשו היסטוריה. אבל איכשהו הגול והתפילה של שכטר הם לא מאותה ליגה. וספק גדול אם הוא יוציא את הכיפה האדומה בפעם הבאה ויסתכן בכרטיס אדום.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אודי שרבני  On אוגוסט 19, 2010 at 2:07 pm

    חולק עליך

  • שימי  On אוגוסט 19, 2010 at 3:00 pm

    או של השופט. כולה כיפה. ואיך זה קשור לאינטיליגנציה?

  • יוסי דר  On אוגוסט 19, 2010 at 3:01 pm

    פורסם ששכטר אמר שהוא היה מוציא את הכיפה – גם לו ידע שהוא הולך לבית הסוהר בעקבות כך – שזה קצת יותר מכרטיס אדום (ואולי לא…).

    לגבי האיש שנתן לו את הכיפה – פורסם שהמדובר בחולה סרטן (שזה הופך את העניין למצווה).

    בכל מקרה הצהוב לא מוצדק. מה הוא כבר עשה? הרי יש כאלה שאחרי גול מרימים את החולצה להראות תמונה של הילד או כיתוב כלשהו – מה ההבדל?

    העובדה שהצהוב המסויים הזה נשלף – מכל
    המקומות – באוסטריה (לא רחוק מקן הנשרים של היטלר שר"י) – אומרת דרשני.

    אני מודה ומתוודה: לי זה חימם את הלב.

  • גיל  On אוגוסט 20, 2010 at 1:48 am

    כל מה שיעקב זין קטן כאן צודק.

    http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/147/118.html

    אם נסכים לכיפות אז גם נוצרים ומוסלמים יתחילו עם זה ואין זה סוף.

  • גלעד  On אוגוסט 20, 2010 at 11:55 am

    לא יודע מה מידת האינטליגנציה של שכטר, וזה ממש לא רלבנטי.
    להיות דתי, או להאמין בכח עליון הם לא מדד לטפשות, תתפלא
    אם הוא היה עושה את זה כדי להרשים מישהו, מילא. אבל אם הוא חש שזה הזמן להודות לאל, זכותו
    גם באירופה שמקבלת חררה מסמלים דתיים לא נוצריים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: