התגנבות יחידים. לכו

כמה דקות לתוך הסרט "התגנבות יחידים" כבר הייתי אמור לשלוף את כלי השיפוט שלי כאחד שראה הרבה קולנוע וגם חבש את מגבעת המבקר בכמה עיתונים. אבל במקום, הרגשתי מועקה נוראית ורצון לא להיות שם. "התגנבות" חוזר לישראל של שנות ה-50' וטירונות של בעלי כושר לקוי, וכל המישמש העדתי של התקופה. המועקה שחשתי לא היתה קשורה לרמתו של הסרט, אלא לעולם שהלך ואיים להתפרש עלי. אני מאוחר בעשור ויותר מתקופת "התגנבות", ולא בדיוק מאנשי כ"ל, אבל הסרט החזיר אותי לצבא שלי, ולרגעים ביקשתי לברוח.

הצבא שלי, ושל הסרט, זה קבוצת אנשים זרים שמודבקים זה לזה בידי יד ממעל, ומסגלים לעצמם התנהגויות ויחסים, לשרוד, לשרוד, לשרוד. הגדולה של הבמאי דובר קוסאשווילי היא בכך שהוא צבע את הסרט באותו פילטר צבאי ייחודי – בניגוד לקולנוע המוכר של סיבה פסיכולוגיסטית והמשכה – עולם חדש שבו הדברים אינם ברורים, אינם ידועים, ואם הצבעת בתגובה לשאלת המ"כ מי יודע לשחות, אתה נשלח לנקות את השירותים, ואם תתהה על הדברים תלמד שככה זה בצבא. "התגנבות" משקף את הניוול האנושי, את הסתמיות והבנאליות, שבסופם יבואו הרשע והאימה.

האותנטיות של הסרט נמצאת בצילום העכור, הכמעט מדכא, של אמנון סלומון, ובשיח בין האנשים. הדמויות הם אוסף החיילים במחלקה, ביניהם הקיבוצניק שנקלע לכ"ל כביכול בטעות ורוצה לצנחנים, המרוקאי ההומו, הפדלאה. אותי תפס המ"כ, זה האיש שהוטבע בתודעת הנעורים של רובנו. קוסאשווילי יכול היה ללכת על דמות "הקשוח", אבל בחר לעמעם את המ"כ למשהו לא ברור ולא-הירואי, גם מצד מראהו החיצוני. משקפיים, שפם של מתבגרים, קול מעט גבוה, וטקסטים מוכרים מהצבא, כאלה שלא ממש עונים לינארית לחייליו. הוא האיש שיביא למהלכים הגורליים, הטראגיים, של הסרט, והכול מאחורי אותו פילטר צבאי.

מלאכת השחזור, או מין-שחזור של הסרט היא עניין לעצמו. יש שיחושו לא בנוח, אולי ניכור. אני הרגשתי מכושף. צורת הדיבור, הטקסטים שאנשים אומרים זה לזה. בסצנה אחת, הסרט מציג מסיבה ירושלמית, תקליטים, בנות. אפשר בקלות היה לקבל השראה מאייטם סלוני של יומן כרמל, אבל קוסאשווילי עשה תחקיר מהגיהינום ובחר ליצור סביבה הזויה, עם טקסטים מופרכים כמעט של להתחיל עם מישהי, שהילכו עלי קסם. סרט של יוצר עם אומץ ועמדה, ואחסוך לכם מילות קוד של מבקרי קולנוע.

פעולת איסוף השחקנים ועיצובם הפיזי, היא מופתית. למעט עוז זהבי, לא הכרתי שם איש. ולכן צר היה לי על מסע יחסי הציבור שבא בהמשך לחבב את הסרט על הקהל. למשל, כתבה בגלריה שישי בשבוע שעבר, שבה רואיין מיכאל אלוני, בתפקיד המ"כ. המראה הלא-מעובד-עד-הסוף שלו מהסרט הוחלף פה לצילום עתיר סטיילינג, כשהוא נראה כמו העתק של מרטין שין, מרוח בצבעי הסוואה, מגיח מהמים לחסל את מרלון ברנדו ב"אפוקליפסה עכשיו". יופי, טמבלים. מוטעה גם מסע שיווק עם מודעות שבהם הגיבורים עם פניהם אלינו – עם האישה הבלתי נמנעת בין גברי המחלקה – כאילו מדובר בעוד סרט כוכבים שיוצאים מעבר לקווי האויב או רבים על הפקידה הפלוגתית. אני זוכר מילדותי את "סיפור הפרברים", שנטל את הדימוי של מדרגות החירום בצורת Z והפך אותן לאייקון של הסרט ושל כל הפקה בימתית מאז. "התגנבות" הוא הסרט הכי טוב שראיתי על הצבא הישראלי. הטייטל שלו, תודות לספר של קנז ולתודעה של כל יוצא צבא, מחזיק עוצמות מיתיות. למה הקונקרטיזציה הזאת של פנים? זה לא פלקט של "זוהי סדום", שכל כוכבי הטלוויזיה של יום שישי רצים לעומתנו. הבהלה והאטימות של המשווקים לא עוזרת לסרט.

המבקרים ברובם התלהבו מהסרט, ואני מבין שהקהל פחות. כלומר, לא מגיעים במספרים. וכשאני רואה את קולנוע דיזנגוף במרתף הסנטר, לשם נקלעתי בשבוע שעבר לסרט אחר, וראיתי את הפלקט המוטעה של "התגנבות" מעליו, חשבתי שלסרט כזה חסר גם את הקולנוע בכיכר, או בפינת הרחוב השכונתי, שממנו יוצאים אנשים ומפיצים את עוצמתו. או כמה חשוב בית לקולנוע הישראלי, שלא יטבע עם כל הגבבה הזרה. אבל זה כבר דיון אחר. לכו לראות. חוויה ענקית.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז פיילר  On נובמבר 14, 2010 at 2:44 pm

    דויד שלום שמי בועז ואני כתב חדשות ויי נט. אני זקוק לעזרתך באופן דחוף, אנא צור עימי קשר ל- 0542005777 תודה!

  • דפנה לוי  On נובמבר 14, 2010 at 6:37 pm

    מעדיפה תמיד את הספר על פני הסרט. אלא אם הבמאי מספיק פיוטי או פילוסוף או גאון. משהו מתאים במקרה הזה?

  • dshalit  On נובמבר 14, 2010 at 8:08 pm

    היי דפנה, אני לא נכנס לאישו סרט מול ספר. יש פה מאמץ מרשים של יוצר, משהו יוצא דופן, ואני מניח שקנז לא היה כועס אם היית מתגנבת, ולא יחידה, לסרט

  • עדי  On מרץ 8, 2011 at 3:25 pm

    תודה על הפוסט הזה, שהבהיר והסביר לי הרבה דברים. גם אני חשבתי שהסרט טוב מאוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: