פרס ישראל למר המוות

אין סיכוי שרון נחמן יסרב לקבל את פרס ישראל. האיש איננו. אין מצב שחודש אחרי מותו מסרטן, הוא יקרא את המגיבים, שופכים לעג וקלס ועלבונות בשולי ההודעה מהבוקר, על ההחלטה להעניק לו פרס ישראל על תרומתו לחברה. אם היה חי, אולי היה עושה נחמן כמעשה שמואל שניצר וישעיהו לייבוביץ למראה התגובות וההתנגדויות שהוגשו לבג"ץ, ואומר "מוותר אני". אולי היה עושה כמעשה הרב קוק שסירב מחמת הצניעות, ובן-גוריון שסירב כי לא מקבלים פרס על מילוי חובתך הציבורית. נחמן לא היה אף אחד מהאישים האלה, וייתכן שהיה לוקח את הפרס, כמו שנלחם להקים את אריאל ונלחם לבנות בה קאנטרי קלאב והיכל תרבות וכעת אוניברסיטה. הכול כדי שהעיר שבלב הכיבוש, תהיה ככל עיר, נורמאלית, קונצנזוס ישראלי, ולמה לא פרס שהוא ה-קונצנזוס הישראלי?
מה שהכי בטוח, נחמן החי לא היה מקבל שום פרס ישראל. בחייו הבריאים הוא היה לא יותר מראש עיר. נמרץ, פעלתן, יוזם, אבל כולה ראש עיר. לשבחו, הוא לחם לחילון ההתנחלויות והתנגד לטירוף שבקצוות. זה הכול. ברגע של פיכחון אף צפה נחמן בראיון ל"הארץ", כי רוב תושבי אריאל עירו, יסכימו להתפנות בהסכם פינוי-פיצוי. ככה שגם הוא ידע שהכול פוליטיקה והכול קומבינה, שאולי תצליח ואולי לא. בינתיים זה מצליח. ועל זכרו של נחמן המת, מלבישים כעת פרס ישראל. ומכשירים את התקדים בהליך מזורז, כמו שנהוג בשטחים. סמוך למותו הציעו אותו לפרס, זאת למרות שמצבו ידוע מזה זמן, ויכלו להציע מבעוד מועד וגם לגרום לו נחת בכך שיבשרו לו, וגם ללכת להילחם עליו בבג"ץ נגד המתנגדים.
הראש הקונספירטיבי שלי אומר שהימין ראה כיצד מתים מסרטן בזה אחר זה, ענת גוב וזהרירה חריפאי ואמנון ליפקין-שחק, שלוש מאושיות ישראל של פעם, אנשים תורמים בתחומם, תרבות-חברה-ביטחון, הגינות ושפיות אולד-פשנד, וכן, אנשי שמאל. ואיזה ליווי ותהודה הם קיבלו בתקשורת ובציבוריות הישראלית. הימין, שהיה עסוק אז במערכת הבחירות, לא ממש התפנה למותו של נחמן, וכעת ביום העצמאות הקרוב, תכבד האומה את האיש, סמל ההתיישבות, העם הקם בארצו וגו'.
פרס ישראל זה לא פסטיבל ערד, אי-אפשר לסגור לכמה שנים ולעשות בדק בית. זה אפילו לא ליגת-העל שתסגור אותה לכמה מחזורים כדי לנקז רעלים. הממסד, זקני העם, שועי ועשירי הארץ, אלה חייבים לחלוק כבוד. ואז התחילו עם מפעלי החיים (כמו יצחק שמיר, על תרומה לחברה). והתחילו לחלק פרסים לארגונים (באמת, מדוע לא לתת פרס גם לצה"ל ששומר על החברה? או יותר טוב, פרס ישראל ליום שבת, שכידוע יותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת על ישראל), וכעת, ניתן גם פרס למתים שאנחנו חפצים ביקרם, כי מי ילך על זה לבג"ץ? ולמה לבזות את המת אם אפשר לבזות את הפרס? והסוף יהיה, פרס של בעלי-עניין ושל חוסר-עניין לציבור.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ידיד ותיק  On פברואר 18, 2013 at 5:43 pm

    אחרי פרס ישראל לשמעון מזרחי, שהצטיין בניהול קבוצת כדורסל, ולשולמית אלוני שהצטיינה בלהיות פוליטיקאית, הכל הולך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: