האם מסתמן סיווג חדש לסרטי קולנוע? לפני שבוע פרסם הניו יורק טיימס ביקורת על סרט דוקומנטרי חדש של שרה פולי, "סיפורים שאנחנו מספרים", אודות אמה שמתה כשפולי היתה ילדה. בסוף הביקורת הופיע הביטוי Intelligent filmmaking alert!. הביטוי הופיע כחלק מהמפרט של הסרט, לצד הסיווג PG, ההגבלה לפי גילאים, שהיא אחריות של יצרני הסרטים כלפי הורים. ההתראה על סרט אינטליגנטי היא של העיתון.
לא שמבקרים לא כותשים סרטים, או לחילופין מזהירים שהסרט הוא לא לכל טעם, אבל קריאה לציבור להימנע מסרט תבוני, היא חידוש, ובעצם סוג של הכרזת מלחמה: "יה טמבלים, הסרט לא בשבילכם, למה בכלל באתם להפריע לנו".
זה מריח מהתנשאות, וגם מסכסך קהלים. אפשרות אחרת היא להפיל את זה על יצרני הסרטים. לחייב אותם, כמו את יצרני הסיגריות, לפרסם אזהרה על המוצר, משהו בנוסח "סרטי פעולה ואפקטים ריקים מזרזים את הרס תאי המוח".
מוגש כחומר למחשבה (אינטליגנטית?) לקראת מבול סרטי הקיץ.
http://movies.nytimes.com/2013/05/10/movies/stories-we-tell-written-and-directed-by-sarah-polley.html
-
הצטרפו ל 26 מנויים נוספים
-
פוסטים אחרונים
-
קטגוריות
-
ארכיון
-
Blogroll
-
כלים
תגובות
Pretty nice post. I just stumbled upon your
weblog and wanted to say that I've truly enjoyed browsing your blog posts.
In any case I will be subscribing to your feed and I hope you write again very soon!