בתל אביב התחילו להחליף את שלטי הזיכרון. בעצם להוסיף חדש ליד ישן. מהלך חלמאי בפני עצמו, אבל לא זה העניין. בשדרות חן התווסף שלט חדש כזה, המציין שבבית ממול נחתם כתב הכניעה של אנשי יפו בפני מפקדי ההגנה. אפשר היה להפוך את המקום לאתר מורשת, הכניעתון או משהו כזה, אבל בינינו, מה הגלורי? זה לא הקיסר הירוהיטו שהתייצב בפני גנרל מקארתור על סיפון ה"מיזורי", לחתום על כניעת יפן לאמריקאים. מקארתור הופיע לפגישה ההיא כשהוא לבוש במדי חאקי פשוטים, ללא אף אחת מהדרגות והמדליות שלו. הוא רצה להבהיר למיליוני היפנים כי בן תמותה ניצח את הקיסר, בן האלים שלהם. אקט מעורר מחשבה בדרך להפיכתה של יפן לדמוקרטיה.
מה היה בכניעה של יפו, אין לי מושג. הבית בשדרות חן הוא בית פרטי, יפו היא חלק מתל-אביב, ובגן הכובשים יש אנדרטה לזכר הלוחמים. לא מספיק? מו"מ בין מנצחים ומפסידים הוא חומר למחקרים היסטוריים ולמחזות דרמטיים. למה לדפוק את הלוח הזה (וכעת שניים) מול הבית שבו נחתם כתב הכניעה?
הבית בשדרות חן הוא רק דוגמה. תל אביב מלאה שלטים כאלה. פה היה קורס חבלה תש"א של הפלמ"ח, שם היתה מפקדת הלח"י מחורף תש"ב עד סתיו תש"ג. כמה אפשר, חברים? לא מספיק שמדריכי מסלולים ייקחו את הפריקים המעוניינים ויצביעו על הבתים? השלט בשדרות חן מעציב אותי כל פעם שאני עובר לידו. וכעת כאמור, שניים. זיכרון משוכפל להולכים ולא-מעוניינים. לוח חדש שיחליד בקרוב גם הוא וייטשטש ויהיה שקוף כקודמו, תחנת עצירה לכלבי העיר בלבד.
דוד שליט 
תגובות
כל מילה במקומה. ביקורת מוצדקת לחלוטין, מזדהה. די כבר עם הנצחה של שנה שנתיים ספציפיות בתולדות המדינה, איזור מלחמת העצמאות סלש מיגור הבריטים סלש הנכבה המטושטשת. אי אפשר להצביע על דברים יותר חשובים ויותר הומניים? כל הזמן כאן היה סליק ושם היה סליק. מה מעניין בסליקים הללו? אז החביאו כאן באיזו בלטה איזה נשק, מה זה חשוב? מה יש כאן להלל? אין דברים אחרים להתגאות בהם? כנראה שלא המון. פוסט מוצדק ומדויק. שרון
ועוד יותר עצוב: איש מהאנשים שאחראים לכך לא יבין למה זה מעציב אותך כל כך
אם כבר לח"י, כדאי שיהיו שלטים שיציינו היכן הם חיסלו את יריביהם מהאירגונים היריבים בפתח ביתם, במספר מקומות בת"א. התמחו גם בתחום הזה.