החברים לכיתה של שני ילדיי צועדים (מטיילים?) כעת במחנות בפולין. המעטים שנשארו כאן ממשיכים ללמוד כרגיל, יענו. אתמול למשל, היה להם שיעור באנגלית ובמהלכו נערך דיון, באנגלית מיינד יו, בנושא "למה לא נסעתם לפולין". הדעות שלנו בבית די ברורות בעניין, כלומר לאו מוחלט למסעות הדוחים האלה שהגה ושכלל הגנב הידוע אברהם הירשזון, וממשיכים בדרכו גאוני-חינוך כמו השר הנוכחי, שמבקש כעת להנחיל שואה גם לגיל הרך.
גם אני בגיל 17 בטח הייתי מגמגם משהו אילו נאלצתי לטעון (להצטדק?) בכיתה מדוע ההורים שלי לא. הרי ברור שהילדים מתים להיות עם החברים שלהם ולא ממש אכפת להם בגילם על החיבור הפשיסטי שעושים פה בעניין השואה. התלמידים ממילא מקבלים את זה מכל הכיוונים, אז למה לא לסחוט נסיעה לפולין על הדרך? לצערי, אני לא יכול להתפרץ לכיתה כל פעם שתוכנית הלימודים לאומנית מדי לטעמי, אבל כשזה מגיע למבצע פשיטה מחוץ לגבולות המדינה, ועוד יעלה לי 12,000 שקל, אני אומר "לא". אבל למערכת זה לא מספיק. גם אחרי שטחנו את המוח שבועות קודם ב"הכנה למסע" והוציאו לפולין את מי שהוציאו, הם חייבים לחזור ולהציק לאלה שנשארו בארץ. יללה, צבועים, תנו לילדים שבוע חופש מכם.
תגובות
בשנתיים שלוש האחרונות אני כותב ברשת שאת יום השואה יש לציין ב 27 לינואר, יום שחרור אושוויץ ע"י הצבא האדום.השימוש בשואה למטרות פרופגנדה ציונית התחיל במשפט אייכמן כאשר בן גוריון רצה שנבין ש ערבים=נאצים.בחודשיים האחרונים מתקיימים דיונים רבים על מלחמת אוקטובר, מי שאשמה בשפיכות הדמים הנוראה היא גולדה. אנוואר סאדאת שגם אותו ניסו לחבר אז לנאצים הוא זה שפעל עוד לפני מלחמת אוקטובר לעצירת שפיכות הדמים.
אחר כך הגיע תורו של בגין שהזכיר את השואה כמעט כל יום ועשה את החיבור בין ערפאת להיטלר. משום ש עראפאת=היטלר הגענו למלחמת לבנון הראשונה בה נהרגו הרבה יותר חיילים מאשר האבדות שנגרמו בפעולות הטרור של הארגונים שהרכיבו את אש"ף.
"עם יהודי" שמאפייניו הם הלאומיות האירופאית המודרנית לא התקיים,לא מתקיים,ולא יתקיים.יהדות היא דת ודת בלבד. היטלר לא יחליט בשבילי מהי יהדות או יהודיות. היטלר לא יחליט בשבילי מיהו יהודי. יהדות היא דת ודת בלבד.
שואה היא מרכיב דומיננטי בחייהם של הניצולים וצאצאיהם, לא בחייהם של אלה שהשואה לא נגעה בהם בין אם הם יהודים ובין אם לאו. משום שהשואה היתה תעשיית מוות שלא דומה לשום אירוע בו מתים אנשים ,השואה אינה רלוונטית לסכסוך הציוני פלסטיני
תגיד לי שאול, כשאני נתקל בשמות של אנשים ממדינות שונות בעולם בתחום הספורט, הפוליטיקה, האמנות וכו' שמצלצלים כמו שמות של יהודים ואני עושה עליהם גוגל כדי לוודא אם הם אכן יהודים או לא – האם זה אומר שאני מתעניין רק בשיוך הדתי של אותם אנשים?
יוסי שלום
מדובר בהצהרה פוליטית נגד ה "יהודי החדש","כור ההיתוך","היהודי הגלותי","להבריא את העם היהודי מחליי הגלות".
או
נגד התזה שנאמרה על ידי יהודים ואנטישמים ש היהודים שרוטים במח בגלל הדת המפגרת שלהם.
זוועה.
מה שדני כתב
הגיוני גם שהמורה לאנגלית לא טרח/ה להכין שיעור למעטים האלה, ולכן נתפס/ה לסוגייה "למה אתם מחרבים לי את החופשה הפוטנציאלית בתשלום"… אבל עקרונית, מסכימה, וגם אני הייתי משאירה בבית.
נושא השואה משמש מנהיגים קטנים כדי לעשות פוליטיקה קטנה. זה רע. מאד רע.
אינני פוסל, כמוך, את הנסיעה לפולין, לאתרי השואה. הנסיעה חשובה, הביצוע, כפי שזה נעשה עכשיו, נראה לי בלתי נסבל. מן הראוי שעסקנים פוליטיים (שרים) ישקיעו מחשבה בנושא שהוא כל כך חשוב ויחפשו דרך להנחיל את השואה לדור הצעיר. כן, זה חשוב. אסור שזאת תהיה דרך לרווח פוליטי של המנהיגים הקטנים.
יאיר, אני לא פוסל נסיעה לפולין ואל מחנות ההשמדה. אני נגד החבורות המאורגנות. אני בעד שיילדיי יסעו לשם בבגרותם, באופן טבעי, ובלי הנחלת-השואה וכל הביחד הידוע. כך נסעתי אני, לאושוויץ ולדכאו (רק מחנה ריכוז, ולא ליהודים דווקא), ואני זוכר את המקומות והרגעים בבהירות, אף שחלפו מאז עשרים ושלושים שנה